חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור

פרק 43 - החבר הכי טוב שלי לנצח!

היי אהובים שלי.

הגענו לפה, לפרק האחרון, אני כותבת את החלק הזה בידיים רועדות ודומעות, אני רוצה לנצל את המקום להודות לכל אחד ואחת מכם שליוו אותי במסע הזה לצד כל הקאסט המטורף הזה בהובלת מייקרובי.

בהמשך יתפרסם פרק הבונוס עם הפלייליסט, אחורי הקלעים של הספר, מצעד התגובות והפתעה שהכנתי לכם ובפרק נפרד תשובות לשאלות שעדיין אפשר להשאיר אותן וגם רעיונות לפטפוטי דמויות.

אם אהבתם הכוכב כרגיל מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים על שאר הספרים שלי שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.

אוהבת המון
Shiny 🧡
_______________________________________

הרוח הסתווית של ספטמבר ליטפה את פניי בנעימות. הרחובות כוסו בעלי שלכת שצבעו את המדרכות בצבעי זהוב ואדום, השמש כמעט ונעלמה מהשמיים שהחלו להשתנות מגוון אדמדם לשחור. הרחוב הואר בפנסים בעלי אור לבן, אותה אווירה פסטורלית יכלה לגרום לי להרגיש כאילו וטבלתי בתוך אמבטיית מטבעות זהב כפי שמייקל ואני נהגנו להשתעשע ולומר שזאת האפשרות הכי קרובה שלנו להרגיש מיליונרים. אך בניגוד ליופי החיצוני, בתוכי התחוללה סערה. ספסל העץ עליו ישבתי היה כל כך נוקשה וקר, ורעש המנוע של רכבה של ברוק שהתעורר לחיים הזכיר לי נהמת מפלצת המופיעה בסרטים.

אם אדם חיצוני היה מספר לי שיום לפני החתונה שלי -הרגע שנועד להיות המאושר שבחיי- אני אמצא את עצמי יושב בסן דייגו מחוץ לקזינו, כאשר דמעות יורדות מעיניי באופן שיכל למלא אגמים שלמים ואסתכל על הרכב המתרחק של חבריי המנסים לשכנע אותי לשוב, כנראה שלא הייתי מאמין לכך ושוקל לשלוח את אותו האדם למיון.

לעזאזל, כל כך אהבתי את מייקל. הוא הצליח לגרום לי להרגיש שלם כפי שמעולם לא הייתי לפניו, אז איך קרה שרק תזכורת מאדם אחד אותו ניסיתי להדחיק בכל כוחותיי הצליחה לגרום לי לשוב ולהרגיש אותו בוגד? איך שבתי להיות אותו אדם חלש ולא ראוי לאהבה?

הרגשתי את הבטן שלי מתכווצת, את ראשי מסתחרר ואת ידיי מזיעות. בלשון המעטה הייתי אומר שהרגשתי זוועה על כל מה שקרה באותן שעות – הבריחה מהמלון ממנו הרחקתי כמעט עד טיחואנה, ההיסוס בנוגע לאדם שידעתי בכל נים ונים שהוא אוהב אותי, וסילוק חבריי שהרחיקו לכת הצליחו למצוא אותי וניסו לשכנע אותי לחזור איתם.

כל כך רציתי לשוב איתם ללוס אנג'לס, לנסות לישון בנוחות לקראת היום הגדול שלי למרות שהפרפרים בבטן שיתעוררו לקראת החתונה יסרבו לתת לי לעשות זאת בקלות. רציתי להינשא למייקל בכל חלק בגוף שלי, אחרי הכל נתתי לו את ידי ותכננתי את היום המרגש במשך חודשים. רציתי שנבטיח אחד לשני להיות ביחד עד שהמוות יפריד בינינו, שכולם ימחאו לנו כפיים כאשר רוברט יותיר לנו להתנשק, ובסופו של דבר להשליך איתו את הזרים שלנו אל עבר הרווקים והרווקות הצמאים.