חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור

פרק 17- תפצה אותי 18+

היי אהובים שלי.

ואווו סוף סוף הפרק הזה(!)

הערות לפני הפרק:

אני יודעת שכבר אמרתי את זה בפרק 4 אבל אני אחזור על זה שוב. חשוב לי להדגיש(!) הפרק הזה הוא 18+ אין הרבה פרקים כאלו כאן, אבל אלו שכן אני מבקשת שתחשבו רגע אם עצמכם אם זה התוכן הראוי לכם. הייתי ממליצה לחשוב לפני.

הפרק הזה כן מכיל תוכן מאוד חשוב בין קטעי הסקס. אז אלו המיקומים שלהם:

בפלאשבק חשוב לקרוא עד שהבגדים מתחילים לרדת (הייתי גם ממליצה את השורות האחרונות שם אחרי ה 😏)

אחרי הפלאשבק שוב כשהבגדים מתחילים לרדת.

אם אני לא טועה אחרי הפרק הזה הפרקים הבאים שיכילו תוכן מיני לא יתפסו כל כך הרבה מקום (אל תתפסו אותי על מילה).

אם אהבתם הכוכב כרגיל מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים על שאר הספרים שלי שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.

אוהבת המון
Shiny 🧡
_______________________________________

את יום העבודה שנותר העברתי עם חיוך ענק שנמרח על שפתיי. החיוך לא נעלם גם כשדיברתי עם לקוחות, למעשה הלקוחות שהיו איתי על הקו היו הרבה יותר נעימים ממה שהייתי רגיל ומצאתי את עצמי מדבר ומתדרך אותם בעליזות כמו ברוק. בין שיחה לשיחה שרקתי לעצמי באושר ולמרות שסוף היום לא מיהר להגיע האנרגיות שלי היו בשמיים.

בסוף היום ברוק נעמדה לצידי עם התיק שלה על כתפה. סימנתי לה רגע כי הייתי בדיוק בסוף שיחה עם המתקשר הכי נחמד שהיה לי. סיימתי אותה והסתכלתי על ברוק מחייך. "שניה אני מארגן ונצא." אמרתי ונעמדתי.

"אתה נראה מאושר יותר מתמיד." ברוק העירה לי. חייכתי באופן חצי מסתורי לפני שהנחתי את האוזניות על העמדה ותליתי את התיק שלי על הכתף. "נו? מה יש?" היא שאלה בהתלהבות. "לא נפוץ לראות אותך כל כך קורן," ציינה בחיוך. "מה גרם לך לחייך ככה?"

סימנתי לה שנתחיל להתקדם ליציאה והתחלתי ללכת מבלי להשיב לה. המחשבה על כך שמייקל כנראה כבר מחכה לי בחוץ גרמה ללב שלי להשתגע בבית החזה, כאילו פרפרים עפים בו מצד לצד וגורמים לו לנתר.

"למה שאני לא אהיה מאושר?" החלטתי לבסוף להשיב כשהיינו מחוץ לדלתות המוקד ורחוקים מטווח השמיעה של האנשים בעבודה שהצליחו לכבות לי את אור הזרקורים. "הלקוחות היום היו נחמדים, שון משוחרר מהבית חולים והוא בדרך הנכונה ומייקל עכשיו אוסף אותי בשביל זמן סקסי." אני חושב שיש לי את כל הסיבות בעולם.

להפתעתי ברוק לא הגיבה. סובבתי אליה את הראש. היא נעמדה במקום והסתכלה עלי ארוכות במבט שלא הצלחתי לקרוא. חשבתי שהיא תשמח שאני מתקדם בתוכנית שלה- זאת אומרת שלנו, שהיא תדרוש ממני מראש לתת לה אחר כך את כל הפרטים על הלילה שלי עם מייקל ותוודא לקבוע איתי פגישה בשביל לשמוע אותם. אבל במקום זאת היא נראתה כאילו היה זה יום אבל.