חשופה לעינייך jungkook bts

פרק 1

״פגברת צעירה , קומי כבר שמונה וחצי יש לך בית ספר להספיק אליו.״אמרה אימי בצחקוק קטן.

״אני מתחילה בעשר אמא את לא זוכרת? אבל בסדר אני קמה״ אמרתי בתגובה.
קמתי מהמיטה הלכתי לצחצח שיניים לשטוף פנים ,לעשות שיער ואיפור ושלפתי מהארון חולצה לבנה חלקה עם סמל בית ספר וגינס כחול עם קרעים ,וחגורה של גוצ׳י ונעלי נייק.
לקחתי תיק שחור של נייק ארגנתי מערכת ושמתי בפנים את דף ההכנה לבית הספר שקיבלתי לפני תחילת שנת הלימודים אוזניות שפתון מטען ושטר של 50 שקלים. שמתי עגילים פנדורה ואת השעון שלי וירדתי למטה.
במדרגות כבר יכלתי להריח את הטוסט שאמא שלי הכינה לי, התיישבתי לאכול סיימתי ופיניתי את הצלחת ,קמתי מהשולחן לקחתי את התיק שהנחתי ליד הכיסא לקחתי את המפתחות של האוטו ואמרתי :״ ביי אמא אני אוהבת אותך וגם אותך ימכוער״ ויצאתי מדלת הבית.
היה לי זמן פנוי להעביר לפני בית הספר אז אמרתי למה שאני לא ילך לקחת אייסקפה מהדרייבוואי של מקדונלדס. ירדתי ממדרגות הבית ופתחתי את האוטו התיישבתי ושמתי את התיק בכיסא לידי התנעתי את האוטו שמתי חגורה והתחלתי לנסוע לכיוון מקדונלדס. בדרך לבית הספר התקשרה אליי החברה הכי טובה שלי מניו יורק . הסברתי לה כמה אני מתרגשת להתחיל בית ספר חדש מקום חדש ארץ חדשה שבה אף אחד לא מכיר אותי. היא תמכה בי ואמרה לי :״ שמחה שאת מאושרת תודיעי לי איך הלך״ וניתקתי את השיחה. הגעתי למקום והזמנתי אייס קפה ומאפה תפוחים. (האהוב עליי).
משם כבר התחלתי לנסוע לבית הספר (נסיעה של עשרים דקות בערך) ושמתי את השיק האהוב עליי :(broken clocks ) והגברתי לעוצמת ווליום גבוהה יחסית. כל הדרך הייתי בלחץ קצת לגבי איך הכל ילך ואם אני יכיר חברים חדשים שם שלא יהיה לבד.
הגעתי לחניית בית הספר והחניתי את האוטו .
יצאתי מהאוטו עם התיק על הגב ולקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי בראש :״ הכל יהיה בסדר תהיי את והכל יסתדר״
לכמה שניות קפאתי במקום והסתכלי מצד לצד על הבית ספר הענק הזה. העיניים שלי לא הכילו את הגודל של המקום. לקח לי כמה שניות לעכל איפה אני נמצאת . ועלו לי מלא סיטואציות מהיום הזה ,איך הוא ילך אם אני יכיר אנשים .
לאחר שלקחתי עוד נשימה עמוקה התחלתי לצעוד אל עבר דלת הכניסה. פתחתי את הדלת כולי אבודה וגם מבפנים הוא נראה יותר גדול. הלכתי לאיבוד ,לא ידעתי לאן אני הולכת. לפתע ראיתי ילד אחד שעומד לייד הלוקרים שהיו ליד דלת הכניסה של בית הספר . ניגשתי אליו ואמרתי:״ היי אתה יכול להגיד לי בבקשה איפה זה כיתת יא גמיש 3.22?״
הוא ענה :״ כן בואי זה ממש כאן ,אני יכול ללוות אותך?״
״ כן בטח, זה יעזור לי אני לא מכירה פה כלום״
״היי אני טאיהונג נעים מאוד״
בלחיצת יד אמרתי:״ היי אני ג׳ני ״
״ג׳ני אה שם יפה״
״תודה ״
״ אז מה מאיפה הגעת ?״
״קוריאה ״
״באמת? את קוריאנית ?״
״חחח כן ״
״אז איך את מדברת עברית כל כך טוב?״
״עבדתי על זה מאז שאני בת 6״
״וואו בחיים לא הייתי חושב שאת לא ישראלית״
״כן חח הרבה אמרו״
״אז מה יש לך חבר?״
ולא ידעתי מה לענות והייתה שתיקה מביכה לכמה דקות.
״סליחה אם הובכת לא התכוונתי, את לא חייבת לענות סליחה אם פלשתי לך לפרטיות״
״ לא לא זה בסדר , ולא אין לי חבר״
״ אממ אז חשבתי אולי שנוכל ללכת להתסובב אחרי בית ספר , יש מתחם לא רחוק מכאן מאוד נחמד שם״
״ אין בעיה אני ישמח למה לא״
״ אז קבענו? יש מצב למספר שלך למקרה ואני לא ימצא אותך?״
״כן בטח-050******** וקבענו״
״טוב אז הגענו הנה הכיתה שלך ״
״תודה ממש עזרת לי״
״ אני יבוא לכיתה שלך בסוף היום ונלך ביחד ״
״ אין בעיה אני אחכה לך״

סליחה על הפרק הקצר אשמח שתגיבו מה לדעתכם יקרה בהמשך ואם אהבתם את הפרק הראשון**❤️