I choose you

פרק ~1~ רק תירוצים

"OH yeae I'm fine on the outside .. fine"
‏-William black-

״נו! הצלחת ?״ דילן שאל בלחץ מציץ מהחלון. בעוד אני מחזיר את התיקייה במהירות למקום , ״כן קדימה !״ קפצתי מהחלון.
״רוץ!״ צעק לי.
״פאק!״ פלטתי מפי מתנשם עוצר בפארק.
דילן נשכב על הדשא ואני אוחז בברכי בקושי נושם.
״אף אחד לא שם לב נכון?״ שאל
״לא.״
״יופי״ , חייך נשכב בנחת.
״למה בכלל רצית את התיקייה שלו?״
״אתה באמת שואל? אני כלכך הולך להחזיר לו בגדול...״
"לא הספיק לך אע ?״ חייכתי אליו. יודע שהוא הולך לעשות משהו מטופש.
״לא.״ הרים גבות
״מה אתה תעשה הפעם?״ שאלתי.
״משהו הממ.. משהו קטן גדול״ חייך לעברי.
״דילן אל תגזים״
״מאוחר מידי״. קרץ לי
״לעזאזל למה עזרתי לך ..״ שיפשפתי את ראשי.
״למה ? שאל בכעס כי הוא אולי פגע בשנינו אבל לא! אתה שוכח! תמיד אתה שוכח!״ התעצבן קם על רגליו.
״אני לא שוכח אני פשוט חושב שלא חייב להחזיר לו כל הזמן!״
״תמיד אתה אומר את זה ! אני פשוט לא מבין אותך...״ התעצבן
״מה יש לא להבין אני פשוט..״ ניסיתי לומר.
״מה שתגיד ..״ התקדם אל הכיוון הנגדי , ״נתראה מחר.״ אמר.
נכנסתי לפרארי שלי ונסעתי הביתה.
החנתי את האוטו ונכנסתי דרך ביתן הבריכה מנסה להיכנס לבית בשקט.

״ואיפה אתה היית?״ זולה הורידה את הסינר מביטה בי בחשדנות.
״אממ הייתי עם דילן עזרתי לו במשהו...״ חייכתי אליה.
״השארתי אוכל אמרה , יש בקשות מיוחדות למחר ?״
״לא תכיני מה שבלך״ . חייכתי חוצה את המטבח ומגיע לסלון.
״למה כזה מאוחר ?״ דודה ליז הביטה בי במבט חשוד מבעד לנייד שלה יושבת על הספה
״עזרתי לדילן במשהו.״
״להתקלח ולישון״ חייכה אלי עם חיוך על פניה.
״חייה בסרט!״ קרצתי לה.
״פיספסת אוכל נהדר .. זולה דאגה שלא תהיה רעב אז הכינה עוד״.
״היא עדכנה אותי.״ חזרתי למטבח ופתחתי את הסיר מריח ריח טעים במיוחד.

״אדוני אתה מתכוון לקום היום השעה שבע בבוקר?״
״אולי אני אשאר כאן היום?״ הבטתי בליז שנשענה על משקוף הדלת.
״ולמה זה ?״ הביטה בי
הולך להיות יום רע היום. זאת המחשבה שעוברת לי עכשיו בראש.
התיישבתי ומזגתי לעצמי קצת קורנפלקס בקערה.
״כריס אתה לא רוצה חביתיות?״ זולה שאלה מניחה קצת אצל ליז ולין.
״לא תודה,״
״תגיד כריס .. אתה עדיין כועס על מייקל ?״ לין הביטה בי.
״למה ?״ דחפתי לפי את הקורנפלקס.
״כאילו חשבתי שזה עבר לך, אתה יודע עברו שנתיים בכל זאת..״ הרימה גבות.
״על מה שניכם מדברים ?״ ליז הסתובבה אלינו.
״אני לא כועס על מייקל״
״כן בטח ..״ לין פלטה מגלגלת עיניים.
״אני רציני!״ התעצבנתי.
״אז אנחנו מדברים על מייקל״ התקרבה אלינו. ״חשבתי שהעניינים נרגעו לא ?״ ליז הביטה בי.
״הם נרגעו.״ הסכמתי איתה
״ממש...״ לין הוסיפה
״אולי תשתקי!״ צעקתי.
״היי! לא מדברים לאחיות ככה!״ ליז הצביעה עלי.
״אז תגידי לה להפסיק להאשים סתם!״ הוצאתי לה לשון.
״לין ...״ ליז הביטה בה.
״מה ?״ לין הרימה גבות ״הנה תראי מה האחיין האהוב שלך עשה!״
״מה ?״ היא לקחה את האייפון שלה מידה.
״מה את מראה לה !״ קפצתי מושיט יד לאייפון.
פאק! הדילן הזה!
״זה מלוכלך.. כריס לא מתאים לך חשבתי שסיימנו עם כל העניינים האלה ״. ליז שילבה את ידיה.
״משהו הולך לחזור חבול היום...״ לין הביטה בי צוחקת.
״היי! זה דילן אשם לא אני!״
״אז אתה לא קשור בכלל ?״ שתיהן הביטו בי.
״אולי עזרתי לו אבל לא היה לי מושג..שזה מה שהוא יעשה..״ גירדתי את ראשי.
״אז על כמה אנחנו מתערבות כאן?״ ליז הביטה בלין.
״שתיכן מכשפות רעות!״ כיווצתי את עיניי.