Chapter-4-פרק

646 66 14
                                    

התנערתי מהפלאשבק, ולוק בהה בי עם עיינים מלאות דמעות. "לוק... אני מתחנן... תספר לי מה קרה!" צעקתי עליו והוא נרתע . ראיתי פחד בעיינו הכחולות העמוקות והחלולות. ממה הוא מפחד? ליטפתי את הלחי שלו בעדינות, מרגיש את הדמעות המלוחות שהיו שם, והסתכלי לתוך עיינו. "לוק, אני מצטער. אתה חייב לסמוך עליי." אמרתי ברצינות. דאגתי לו. "א-אני לא יכול!!" הוא לחש בקול שבור והוריד את ידי מהלחי שלו. "למה לא?" שאלתי. לא יכולתי לעזוב את זה סתם ככה. זה יותר מדי חשוב. "כי א-אסור לי לאמר." הוא השפיל את מבטו "למה אסור לך?" הרמתי את ראשו בעדינות. "ד-די! זה לא באמת אכפת לך! אתה רק רוצה לצחוק עלי עם הבנים!" הוא לקח צעד אחורה ומעד טיפה, נוחת על המיטה. לא ידעתי מה לענות. חיכיתי שמשהו יעלה למוחי.

זה היה נכון.

רק רציתי לצחוק איתו, אבל הוא אחי החורג עכשיו. ואני לא יכול. הוא השפיל את מבטו לרצפה ואני נאנחתי. "ת-תלך" הוא אמר לפתע. "אני ל-לא צריך רחמים, ובמיוחד לא את שלך." לוק השפיל את מבטו שראה שאני לא זז. לצערי הרב, אמא שלי בדיוק קראה לי למטה. לוק נאנח בהקלה, ורץ למטה. אני אחריו. "אשטון ואני נלך עכשיו. תודה על האירוח." אמא שלי חייכה והלכה. אני אחריה. לא רציתי ללכת רציתי לדעת מה קורה ללוק! הסתכלתי על חלון חדרו, רואה את לוק ואביו. לוק רעד, ואביו צעק עליו. חזק. אחרי כמה שניות של צעקות, הוא סטר לו. קפאתי במקומי. "אש, הכל בסדר? בוא נזוז." אמא שלי קראה מהמכונית.

אבל לא יכולתי לזוז.

אבא של לוק... מתעלל בו?

תהנו=] מטרה 18 הצבעות 10 תגובות
ושבת שלום:)

Stepbrothers//lashton//hebrewDonde viven las historias. Descúbrelo ahora