נקודת מבט לוק
"זה קרה לפני שנה וחצי בערך.. שהחלטתי שאני יוצא מהארון בפני החבורה חשבתי שהם יקבלו אותי כמו שאני.. כמה שאני טעיתי הלכנו במורד הרחוב לכיוון הבית של אבי. החלטתי לצאת היום מהארון לפני כולם... החבורה, ההורים שלי, כל האנשים שקרובים אליי.
צחקנו מאיזה בדיחה שקאלום סיפר על סיני אחד, כשאני התחלתי לדבר.
הם הסתכלו עליי בגועל,חשבתי שהם יקבלו אותי. טעיתי. הם לא קיבלו אותי
"מתרומם דוחה!" מייקל צעק ודחף אותי על המדרכה. "איך היינו חברים של חתיכת זבל כמוך?!" קאלום היה הבא בתור, והוא בעט בחוזקה בצד הגוף שלי. אשטון לא אמר דבר, אבל דרך על בטני וצחק. שניסיתי לקום, קאלום אחז בכתפיי ולא נתן לי לזוז. כאב התפשט בכל גופי. אשטון הרים את פרצופי עם כף ידו בחוזקה, הוא הסתכל לי עמוק בעיניים והתחיל לצחוק. הצחוק שלו היה מרושע. הוא דפק את ראשי בקרקע ושלושתם הלכו. כאב לי בכל רחבי גופי, ולקח לי דקה לעמוד וללכת. כאב לי פיזית, ונפשית. רק לפני כמה דקות הם צחקו איתי והתנהגו כאילו אני החבר הכי טוב שלהם, ועכשיו אני הולך הביתה עם כאב אחד גדול.
מחשבות רצו לי בראש 'מה יקרה עכשיו?'
'האם הם יפגעו בי שוב בהמשך?' צמרמורת עברה במורד עמוד השדרה שלי מהמחשבה הזאתי. לא רציתי את זה. בכלל לא.
'אני אהיה לבד?' המילה לבד הפחידה אותי
המחשבות התרוצצו בראשי במהירות מקסימלית, והם המשיכו עד שסוף סוף הגעתי לביתי. שמעתי חפץ נופל, וידעתי שאבי שיכור.
התחלתי לפחד. אבי שיכור,זה לא טוב הוא יפגע בי. אני יודע
דפקתי על הדלת ובלעתי את רוקי בכבדות. שמעתי רעש של מפתחות, וכעבור כמה שניות הדלת נפתחה וחשפה את אבא שלי. עיינו היו אדומות, והיה לו ריח מובחן של בירה.
הוא משך אותי פנימה מחולצתי,ואז צעק "למה לא סידרת את הבית כמו שביקשתי??" ריח הבירה היה נורא
וניסיתי לנשום מהפה ולא מהאף. "א-אני מצטער א-אבא..." לחשתי והשפלתי את מבטי. הוא סטר לי הלחי שלי שרפה לא ידעתי מה לעשות..עמדתי קפוא במקומי זה כאב.
"מפגר חסר תועלת. תעשה את זה, עכשיו!" הוא צעק, רוק עף על פניי.
אני שונא שהוא מכה אותי.אבל אני עדיין אוהב אותו..התקדמתי לכיון הסלון כשידי על פניי נוגע בעדינות בלחי השורפת עקצוצים עברו בגופי התחלתי לסדר את הבית
כאשר הבית היה מבריק, התקדמתי לאבי. "א-אבא..?" צייצתי. הוא הסתכל עלי, והוא נראה קצת יותר רגוע. "אני... אני רוצה... ל-להגיד לך מ-משהו.." שיחקתי עם אצבעותיי.
"דבר בן.."הוא ענה ריח הבירה היה פחות חזק ואבי נשמע יותר רגוע
"אני מחכה." הוא אמר בחוסר סבלנות.
"שכחתי" לחשתי לו
"בטוח?" הוא הסתכל עליי במבט חודר.
"כ..כן" מילמלתי
"הוא קם ממקומו והסתכל לתוך עייני, התחלתי לרעוד."
אז..זה הפרק הראשון:)
מפרק 2 אני אתחיל עם מטרות..
YOU ARE READING
Stepbrothers//lashton//hebrew
Fanfiction"לוק, אשטון מייקל וקאלום היו החברים הכי טובים. עד שלוק החליט לצאת מהארון. מה יקרה כשאמא של אשטון ואבא של לוק יתחתנו? מה יקרה כשאשטון ולוק יהיו אחים חורגים?"
