פרק 31 - קדימה

Comincia dall'inizio
                                    

גיחכתי מההתגוננות המהירה שלו, היה נדמה שהוא עבד היטב על הנאום. החלטתי לעקוץ אותו רגע לפני שאני פונה להכין לו את המשקה. "ואוו יש לך כסף?" שאלתי בהתפלאות מעושה. "מאיפה הצלחת לגייס אותו?"

"קיבלתי מפל- מה זה משנה הוא פה." השיב והחל להאדים. זה התגלה כיותר מוצלח ממה שתיארתי לעצמי.

"אוקי אוקי, אני מכין לך." הגשתי להאן את הכוס עם המשקה הכבר מוכן שלה והתחלתי לעבוד על השייקספיר בשביל שון.

"איך עוד לא למדת טריקים?" ברוק שאלה. בזמן שערבבתי את המשקה. "אתה עובד פה כבר הרבה זמן".

משכתי בכתפיי. "לא כולנו שופעים בכישרונות רבים כמו ברנדון. השבתי וחיוך הערצה כלפי המעסיק שלי נפרש על שפתיי.

"תניחו לו, הוא לומד." נשמע לפתע מהחלק המרוחק יותר של הבר. כולנו סובבנו את ראשנו ביחד בשביל למצוא גבר יושב ומביט בנו, הייתה לי תחושה מוזרה שהמבט בעיקר מופנה אלי. הוא היה מעט שרירי, שיערו הבלונדיני הגיע עד אמצע צווארו, הלסת המרובעת שלו כוסתה בשכבת זיפים עבה, ועיניו בצבע החום דבש נוזלי הרגישו כקוראות את הנשמה שלי.

"תודה, אבל אני יכול לשמור על עצמי מול המטומטמים האלו." גיחכתי במבוכה. לא הבנתי איך פספסתי אותו קודם לכן, תהיתי לעצמי כמה זמן הוא יושב וממתין לקבל שירות. הגשתי לשון את המשקה שלו והתקרבתי אל הגבר הזר. "כן, מה אני יכול להביא לך?" שאלתי באופן מקצועי.

"כוס וויסקי בלי קרח, ואת המספר שלך." השיב באופן חלק עד מעורר קנאה.

בלעתי את הרוק שלי במבוכה, הרגשתי חום פתאומי מציף אותי ותהיתי לעצמי אם מישהו הדליק לפתע את החימום.

"א-אממ כוס וויסקי בלי קרח בדרך." גמגמתי מעט. מזגתי במהירות לכוס זכוכית נמוכה את המשקה שלו והנחתי אותה מולו.

הוא הביט מספר פעמים על הכוס והמפית לפני שחזר לחדור עם עיניו לעיניי. "אני לא רואה פה מספר על המפית." ציין.

השפלתי את ראשי במבוכה. "א-אני מצטער אני לא מחפש כרגע שום דבר מר..."

הוא חייך אלי. "פוקר בקסטר, אבל אתה יכול לקרוא לי בקסטר." הוא השלים בחיוך.

הוא סרק אותי עם עיניי הדבש שלו. "חבל." אמר בחיוך והלך משם עם כוס הוויסקי שלו.

הסתכלתי עליו מתרחק לפני שמלמלת אל ברוק; "אל תסתכלי עלי ככה." באותה נקודה כבר לא היה צורך לסובב את הראש שלי אליה, יכולתי לנבא את המבט. "אני לא מעוניין." שתיקה. סובבתי את ראשי אליה, היא עדיין לבשה הבעה לא מרוצה ומעט מאוכזבת. "די ברוק." קראתי ברוגז ואז נאנחתי בכובד.

"רובין. עברה חצי שנה מאז שנפרדתם." ציינה. כמובן שכבר ידעתי את זה, החזקתי בבית שלי לוח שנה אחרי הכל, אך באותו הרגע הבנתי מה זה אומר על התאריך. "הגיע הזמן שתתגבר עליו. תתחיל לצאת עם אנשים. הגבר הזה היה מהמם!" נאנחתי, ונשכתי את השפה שלי בתוך פי.

חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמורDove le storie prendono vita. Scoprilo ora