פרק 28- אל תתרחק ממני

Start from the beginning
                                    

"לא... לא ידעתי שככה צריך להעיר אותך." אמר מופתע לחלוטין. עצרתי צחקוק.

רציתי להגיד לו שאני רוצה להתעורר איתו כל בוקר, שהחלום שלי שהוא יעיר אותי כל הזמן עם ההצעה הזאת ושאני מוכן לבלות את חיי בתוכו. הרגשתי שזאת תשובה מטרידה ועצרתי את עצמי. במקום זאת השבתי; "הו בייב, חיכיתי יותר מידי זמן לרגע הזה." ואין לך מושג כמה, הוספתי בליבי. "אני הולך לקפוץ על כל הזדמנות שמוצעת לי מכיוונך."

הוא גיחך ומשכתי אותו למקלחת לפני שיספיק לחזור בו.

סקס במקלחת תמיד היו משהו מאתגר וטריקי: הרגליים מחליקות יותר בקלות מהמותניים, העמידה פחות יציבה ויותר חלקלקה וזה היה שונה מנגיעות וירידות שעשינו קודם לכן. בהתחשב בכך שרובין לא עשה זאת קודם לכן זה היה יותר מסובך, אבל כרגיל עשיתי את מיטב יכולתי כדי ללמד את רובין לתפקד בסיטואציה. תמיד שמחתי שיש לי דברים חדשים ללמד את נייטווינג והייתה לי כוונה לעשות זאת שוב.

השבועיים וחצי שבאו לאחר מכן היו כנראה בין התקופות הטובות בחיים שלי, במקום השני הייתה התקופה בה רובין פחד לישון לבד. במהלכם ההתנהלות המינית שלנו יכלה לספק מידע מאוד מעניין לנשיונל גאוגרפיק - אם חיות היו משדרות אותו על בני אדם.

חווינו אחד את השני ברמה ששפנים לא חווים, טרפנו כל אחד את גופו של האחר כמו שני אריות רעבים בסוואנה, ונצמדנו אחד לשני באהבה ובדאגה כזוג פינגווינים באנטרקטיקה. לא חשבתי בחיי שאני אוכל להגיע לרמה כזאת של אושר.

___

"אני יכולה לדבר רגע בכנות?" מייגן שאלה מצידו השני של הקו. האינטונציה של הקול שלה הרגישה לי שינוי חד משיתוף החוויה שלי עם רובין בלילה האחרון.

"כן, בטח." מלמלתי והתעסקתי עם עט בידי הפנויה.

"אני באמת לא מבינה למה אתה ורובין לא באים לדירה שלנו." קיטרה. "אני כמעט ולא רואה אותך כבר קרוב לחודש. אני באמת שמחה שאתה מאושר וטוב לך, אבל אתה כל הזמן אצל רובין וברובין."

חייכתי לעצמי מהבדיחה הגרועה שלה. "חה, מצחיק. אבל כן, זה די מדויק."

"נו באמת מייקל תהיה רציני רק לרגע אחד." ביקשה החברה שלי שעשתה בעצמה את הבדיחה. "לא מגיע לי לפגוש סוף כל סוף את הבחור המיוחד שלך?" שאלה. נשכתי את השפה התחתונה שלי. "אבר מתגעגעת אליך וגם אני. למה שלא תבואו אלינו בסוף שבוע הזה? אבר בטוח תשמח לראות אותך."

נאנחתי אנחה כבודה. "את כנראה צודקת." השבתי בהיסוס. אבל למרות הרצון הרב חששתי להביא אותו לדירה, פחדתי שזה ילחיץ את רובין והוא יגיע להחלטה קיצונית של להיפרד ממני. נזכרתי שהוא השוואה את עצמו לראג', לא יכולתי שלא להיזכר בפעם ההיא שראג' יצא עם הבחורה שחששה מאינטראקציה חברתית עד שהיא ברחה ממנו.

חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמורWhere stories live. Discover now