חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור

פרק 27- בניית היסודות

ידעתי שבינתיים אני לא אקבל ממנו את התחפושת שבאמת רציתי. הפנטזיה שלי לראות אותו מחופש לנייטווינג תתממש יום אחד ללא ספק, אבל ייקח לזה זמן. אבל לבינתיים רציתי תשלום אחר וכמה שיותר מהר.

הנגיעות היו נהדרות, היה לי נדמה שרובין נהנה ממה שעשיתי לו -ידעתי שאם אני אשאל הוא יערוף לי את הראש במבט- והוא עצמו היה נהדר. היה רק דבר אחד אותו הוא סירב בתוקף לעשות, רציתי שהוא יעשה את זה אבל לא התכוונתי לגעת בנושא - לפחות לא לאותו הזמן.

רציתי לקחת את העניין צעד נוסף קדימה אבל לא התכוונתי ללחוץ עליו. הסיטואציה להיות במיטה ליד אדם אליו אני נמשך מבלי לחדור לתוכו הייתה משונה לגוף שלי. הרגשתי כל פעם מחדש שאני נאלץ להילחם בתנועות של הגוף שלי, הוא צרח עלי והתחנן ממני לעשות יותר אך עצרתי אותו. רובין היה יותר חשוב לי מכל אחד אחר שהייתי איתו קודם לכן, למרות שידעתי איך להשיג יותר לא התכוונתי להפעיל את המהלכים עליו.

דפיקה על דלת המשרד שלי קטעה את מחשבותיי. הרמתי את ראשי אל עבר הדלת הסגורה. "כן?" שאלתי.

הדלת נפתחה וחשפה מולי את קרוליין. "הבאתי לך כמה מסמכים, אני צריכה שתעבור עליהם." ביד אחת היא החזיקה שני קלסרים שקופים עם דפים, וידה השניה נחה על בטנה ההריונית.

ההריון שלה היה כבר מאוד מתקדם, חששתי עם כל תנועה שהיא עשתה - במיוחד כשהיא עדיין הלכה על עקבים גם אם הם היו יותר נמוכים מהקבועים שלה. "את בטוחה שזה בסדר שאת מסתובבת ככה ממקום למקום?" שאלתי בדאגה. "יש לך עוזר אישי שאת יכולה לטרטר במקומך."

היא משכה בכתפייה והתקדמה לשולחן שלי. "תאמין לי שזה עדיף. אם אני אשב עוד שניה נוספת במשרד שלי לבד אני ארצח מישהו, זה כנראה יהיה את העוזר שלי." צחקתי והיא הניחה את המסמכים על השולחן שלי עם מבט מאיים בעיניה. "תסתום. אתה יותר מידי מאושר בשבועיים האחרונים, אני לא אוהבת את זה."

צחקתי. "את רוצה שאני אהיה עצוב קרוליין?" שאלתי.

"ממש לא." היא העבירה את ידה בשערה השטני. "פשוט יש פה אנשים שקשה להם במהלך היום, לראות מישהו עם חיוך מרוח על חצי פרצוף גורם להם לרצות לתת לו אגרוף בפרצוף."

"מקנאה קרוליין?"

היא גלגלה את עיני השקד שלה. "כן! אני סובלת פה בגלל הפושטק או הפושטקית שאני מגדלת ברחם שלי ואתה פה מאושר לך." היא גערה. צחקתי. "זה בגלל אותו בחור?" שאלה בסקרנות. נשכתי את השפה התחתונה שלי. "ואוו! זה באמת בגלל אותו בחור." היא קראה בהתלהבות שהזכירה לי את התגובה של מייגן כשהבינה איך אני מרגיש לרובין.

"כן." נאנחתי, זה כבר היה די ברור בשלב הזה, אם הייתי אומר שלא זה היה שקר גרוע ושנאתי לספר כאלו. "אבל אל תתלהבי מידי, זה לא משהו מיוחד. אני פשוט כבר שבועיים ישן איתו, הוא מפחד לישון לבד מאז שהיינו בבית אימה בהלוואין." חיוך בלתי נשלט עלה על שפתיי. "אבל בכנות, אני לא מעוניין לדבר יותר מזה כרגע." הבהרתי לרואת החשבון לפני שתספיק לפתוח את פיה.