Our friendship

What ??

~נקודת מבט איימי~

"בוקר טוב," שמעתי את קולה של קלואי על הבוקר. פקחתי את עיניי מעט, הנהנתי וחזרתי לישון. הספקתי לשמוע אותה צוחקת.

אני לא בטוחה כזה זמן עבר אבל קלואי חזרה לחדר ואני חושבת שהיא מדברת איתי.

"מה את אומרת?"

על מה היא מדברת ?!

"איימי!" היא נאנחה ונשכבתי על הגב. "אני אומרת שצריך לישון קצת ואז לקום,"

שוב קלואי צחקה.

שמעתי את הדלת של הבית נפתחת ואת הבנים נכנסים.

קמתי מנומנמת, הוצאתי את קלואי מהחדר ונעלתי אחריה.

חזרתי למיטה לאותה תנוחה והמשכתי בשינה מתוקה.

~נקודת מבט קלואי~

"בוקר טוב," שמעתי את הבנים וירדתי לסלון כשאני עוד צוחקת.

"בוקר אור," חייכתי אליהם והמשכתי לצחוק. רק איימי יכולה לגרום לי לצחוק ככה.

"הכל בסדר?" רנאטו הניח את ידו על מצחי והנהנתי.

הסברתי להם מה קרה מהרגע שקמתי ולאחר מכן גם הם קמו.

"היא שמעה אותנו ונעלה את הדלת?" הם העמידו פני נעלבים והנהנתי מצחקקת.

כריס וג'ואל עלו למעלה במטרה לנסות להעיר אותה והשאר נשארו בסלון.

"תגידי," רנאטו משך אותי לצד, "שמעת מאיתן בשבוע האחרון?" שאל ונדתי בראשי.

גם אותי איתן מדאיג.

לא שמעתי ממנו מאז שדיברתי איתו בנוגע לשרלוט, עבר בערך שבוע מאז.

"אני אנסה לשאול את איימי," השבתי והוא הנהן.

"על מה אנחנו מדברים?" אריק שאל וריצ'רד וזבדיאל התקרבו גם כן וחייכתי.

"אנחנו שואלים את עצמנו מה אתם כן יודעים להכין לארוחת בוקר," עניתי והם התרחקו לאט לאט.

"לא.. אני לא מבין אנגלית...," זבדיאל ואריק התחילו לומר בזמן שריצ'רד פרץ בצחוק ורנאטו היה מיואש מהם.

"תראו מה הבאנו," כריס וג'ואל חזרו כשאיימי בידם, ישנה כמובן.

הם הניחו את על הספה בסלון והיא הסתובבה וחיבקה את הרצפה.

"בן אדם בסך הכל רוצה לישון," היא התרוממה בעצלתיים והתיישבה על הספה כשהיא מחבקת כרית.

"בוקר טוב," הם צחקו והביטו בה.

היא לא ענתה, היא לאט לאט נשכבה על הספה כשהיא עדיין מחבקת את הכרית.

"בוקר טוב," אבא נכנס לבית וחייך כשראה את איימי.

"בהצלחה," איחל לנו ועלה לחדרו.

להורים שלי יש עוד טיסת עבודה, הפעם קצרה יותר אבל אי אפשר באמת לדעת מתי הם יחזרו.