"מה אתם עושים?" שאלתי אותם מופתעת. "הגעת בזמן," איימי תפסה בידי והלכנו כולנו לאיזושהי סמטה. "אפשר הסבר?" שאלתי שוב והם הנהנו. "אנחנו כאן," ג'ואל אמר לאוזניה וניתק. "הבנים חשבו שיהיה מצחיק לעשות עליי תרגיל," הוא התחיל להסביר, מוריד את הכובע מראשו.
מסתבר שהבנים התחבאו לג'ואל ואמרו לו שהם יצאו לסיבוב ברחוב והוא יצא לחפש אותם. רנאטו התקשר לאיימי ועידכן אותה והיא יצאה מהעבודה כדי לוודא שלא גילו אותו ולהחזיר אותו חזרה לדירה. "אז מה הקטע של הנשיקה?" הוספתי לשאול. "נראה לך שנישקתי אותו?" איימי מיהרה להגיד בזמן שג'ואל עשה פרצוף, "כאילו, בלי להעליב," הוסיפה בציחקוק "אבל נראה לך?" אבן ירדה מליבי. "אחרי פגישות עם הרבה מעריצות יודעים איך לדמות נשיקה כדי שתיראה אמינה והיינו צריכים להיראות זוג רגיל ושלא יזהו אותי," ג'ואל המשיך והנהנתי.
"אז לא הייתה שום נשיקה," רציתי לוודא והם הנהנו. "קודם כל, אני רוצה להישאר בחיים," ג'ואל נימק וצחקנו, "וגם, איימי יותר כמו אחות קטנה," הוא חיבק אותה והנהנתי. "וגם את," משך גם אותי לחיבוק."הכל טוב ויפה אבל הנה רנאטו אז בואו נלך," איימי קטעה את הרגע והצביעה על המכונית.
...
"ג'ואליטו," כריס קרא כשנכנסנו לבית וכולם צחקו. "כמעט עלו עליו," איימי אמרה. "זה לא היה מצחיק," ג'ואל התלונן והם רק הגבירו את צחוקם.
"בגללכם פיספסתי שעות עבודה," איימי הוסיפה להתלונן גם כן.
"קדימה, חזרות," רנאטו עצר את השמחה שלהם ברגע והם התחילו למלמל דברים. "אולי תבואו איתנו," ריצ'רד הציע וקלואי נאלצה לסרב. "אנחנו הולכות לעשות קניות," קראתי בחיוך ואיימי נאנחה.
~נקודת מבט איימי~
"תיהנו בחזרות," קלואי קראה בחיוך ועשינו את דרכנו למכונית שלה. בעוד יומיים אחות של אמילי מתחתנת ואנחנו מוזמנות, בגלל זה קלואי החליטה לגרור אותי ברחבי הקניון ולחפש את הבגדים המושלמים ביותר.
נכנסנו לכל מיני חנויות ובכל חנות קלואי מצאה משהו יפה. "זה מושלם עלייך," היא הביאה לי שמלה שהגיעה קצת מעל הברכיים והחמיאה לי מאוד. "מושלם," אחת העובדות הגיעה והחמיאה לי גם כן. "תודה," חייכתי טיפה מובכת. "אנחנו כל כך לוקחות אותה," קלואי הכריזה.
הסתובבנו בעוד קצת חנויות ובסופו של דבר גם קלואי מצאה שמלה מהממת ובשעה טובה יצאנו מהקניון.
"זה היה מייגע," נאנחתי כשהתיישבתי לידה במכונית. "אבל היה שווה כל רגע," היא הצביעה לאחור על השקיות והנהנתי, בהחלט היה שווה את זה.
נכנסנו לבית ונשכבנו על הספה. "נו באמת," קלואי נאנחה כששמעה את דלת הבית נפתחת, רמז לכך שהבנים הגיעו. "גם אנחנו שמחים לראות אתכן," ריצ'רד חייך. "היה לנו יום ארוך," מילמלתי והם הרימו גבה. "אתן הלכתן לעשות קניות," אריק מילמל מבולבל והנהנו.
YOU ARE READING
Our friendship
Romanceאיימי קופר חוותה אובדן של שני הוריה כשהייתה רק בת 10 וכתוצאה מכך היא אומצה על ידי אחי אביה ועברה לגור עמו ועם משפחתו באמריקה. היא זוכרת לא מעט ממה שקרה, חלקם אולי הייתה שמחה לשכוח, אך היא איננה יכולה. המעבר ממקסיקו לאמריקה לא היה פשוט אך בת דודה שלה...
