she's ok

281 11 5
                                    

"אנחנו זזות," קלואי הודיעה. היא שוב מכריחה אותי ללכת איתה לים. אני מעדיפה לראות את הים וזהו, לא יותר מזה.

האמת, אני לא יודעת לשחות, אבל אף אחד חוץ מאיתן ומקלואי לא יודע את זה.

"אל תתגעגעו יותר מדי," אריק צעק לנו וצחקנו.

לשם שינוי אני נהגתי הפעם. כן, יש לי רישיון אבל אין לי רכב. ברור לי שג'ייק יכול לקנות לי בלי בעיה אבל אני רוצה לקנות את הרכב שלי בעצמי.

הגענו לים כעבור כמה דקות והבנות נופפו לנו לשלום.

"אתן לא מבינות אילו מציאות יש פה," הן מיהרו לסמן לנו כל בחור ובחור שהיה נראה טוב וצחקתי, הן לא שפויות.

"הו, תראו מי פה," קנדל והחבורה שלה עמדו מולנו.

"איבדת משהו?" אמבר נעמדה גם כן. "לא, נתראה." היא זייפה חיוך והלכה. מובן שכל החבורה הלכה אחריה.

"רק לראות אותה עושה לי בחילה," אמה מילמלה. אומנם זה לקח כמה ימים אבל אמה התגברה על אלכס.

"קדימה, בואו ניכנס," אמילי הציעה והבנות הסכימו.

"אני אשאר עם הספר שלי, תיהנו." חייכתי אליהן והן נופפו לי כשרצו אל הים.

פתחתי את הספר בעמוד בו הפסקתי אתמול ונהניתי מהעלילה.

אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים, בעיקר לדמיין את עצמי באותם סיטואציות, כמו שקורה לי כשאני שומעת מוזיקה.

"היי," קול מוכר קטע את רצף הקריאה שלי והרמתי את מבטי, פוגשת את איתן.

"היי," מילמלתי וחזרתי לספר. אני לא יכולה לכעוס עליו כשהוא נמצא לידי, בטח לא כשהוא חסר חולצה.

"איימי, עברו שבועיים." הוא נאנח והתיישב לידי, מניח את ידו על רגלי.

בבקשה תפסיק.

"מה אני צריך לעשות כדי שתסלחי לי?" הוא סגר את הספר שלי והרים את מבטי אליו.

"כבר הסברתי לך," הזזתי את ידיו מסנטרי בעדינות.

"אני יודע, אבל חייב להיות משהו שאני יכול לעשות," הוא התעקש.

האמת, גם לי מאוד קשה. בשבועיים האלה היו לי פעמים שפתאום נזכרתי בהוריי ורציתי שאיתן יהיה לידי, או סתם כשראינו סרט מעט מפחיד עם הבנים רציתי שהוא יהיה לידי.

"איתן, אתה בא?"
מי אם לא קנדל הגיעה אלינו עם בגד ים שהיה קטן עליה בכמה מידות.

"אני רואה שמאוד קשה לך," מילמלתי ופתחתי את הספר. לא הבנתי מה היה פרץ הקנאות הזה.

"לא," הוא שוב סגר את הספר שלי, "לא באתי איתה אם זה מה שאת חושבת. באתי עם הבנים והיא כבר הייתה פה," לא היה לו אכפת אם היא שומעת אותו או לא.

Our friendship Where stories live. Discover now