עוצמתה של האישה (קטע)

119 4 1
                                    

אני רוצה לשתף אתכן בדבר שוביניסטי שהדוד שלי אמר בארוחת ערב משפחתית שמשך את תשומת ליבי.

הוא אולי לא הכי שוביניסטי שיש, יש משפטים שמכילים יותר שוביניזם ממנו, אבל הוא כן הכי אידיוטי וטיפשי ששמעתי.

"נשים לא רוצות לראות נשים אחרות בממשלה."

הוא המשיך ופיתח שנשים לא מתגאות בזה שיש נשים אחרות בעמדות גבוהות. שזאת בושה בשבילן. כאילו אנחנו רוצות להישלט על ידי גברים. שאנחנו לא רוצות כוח משלנו.

הכי מטופש שיש נכון?

כול אחת ואחת היא כוח בפניי עצמה.

לא משנה מאיפה את, מה השפה שאת מדברת, אם את הבן אדם הכי חברותי שיש או דיכאוני ואפל, את אישה.

יש בך כוח לשנות את העולם.

גם אם זה לא נראה ככה, גם אם נדמה לך שאין סיכוי שאת תוכלי לשנות מנהגים ואמונות שהיו מושרשות כבר אלפי שנים, אם משהו לא יתחיל זה לעולם לא ישתנה. את צריכה לפעול. אם את רוצה לשנות את המצב בו את נמצאת את צריכה תחילה לשנות משהו כדיי שהשינוי יתחיל.

אני לא מדברת עכשיו על להקים מהפכות והפגנות. לא.

שינויים קטנים-

כול פעם שאת שומעת משהו שיכול אפילו להתקשר להערה שוביניסטית תעירי ותילחמי, תבהירי להם שאת לא כזאת שונה מהבנים.

אם יש דבר שאני שונאת זה שחושבים שאנחנו לא חזקות רק כי אנחנו בנות.

אני אוהבת טיולים בטבע. אני אוהבת כדורגל. אני יודעת להחזיק דברים כבדים מאוד למשך זמן ארוך במיוחד. דברים שאפילו אח שלי לא מסוגל להחזיק לאורך זמן (הוא לא כזה קטן ממני הוא בן 12 לעומתי שאני בת 13) , אני לא ממש מסתדרת עם איפור ודברים שנחשבים "נשיים", לא אכפת לי מבגדים או אופנה או מראה טוב, אני טום בוי לכול דבר.

וזה תמיד מעצבן אותי שאבא שלי קורא לאח שלי שצריך להרים דברים כבדים. או שהוא צריך עזרה במשהו שקשור לעבודה.

(זה לא שהייתי באה אני בן אדם מאוד עצלן אבל הוא תמיד בוחר באח שלי שצריך לעשות משהו על פניי כי הוא בן.)

אבא שלי מעדיף את אח שלי כי הוא בן זאת עובדה. עוד מאז שהיינו קטנים הוא תמיד העדיף אותו על פניי. הגן עליו כשאנחנו רבים, ותמיד אני הייתי נענשת בסוף כשהיינו הולכים מכות למרות שכמעט תמיד הוא התחיל.

גדלתי בבית שבו העדיפו על פי מגדר

וזה העולם שבו אנו חיים- בני אדם מועדפים על פי מגדר.

עברנו הרבה, זה נכון, אבל המאבק עוד לא הסתיים. הוא רק התחיל.

יש כאלה שאולי יגידו- "למה להמשיך להיאבק? עברנו כבר המון וזה מספיק לי. אני מרוצה מהמצב בו אני נמצאת."

אבל זה לא מספיק. זה לעולם לא יספיק.

כול עוד אנחנו חיים בעולם בו אנשים מועדפים על פי מגדר זה לעולם לא יספיק.

יש עוד דרך ארוכה לפנינו.

כן, עשינו הרבה, עברנו דרך ארוכה, אבל לא יודעת מה אתכן אני לא מוכנה להמשיך לחיות בעולם כזה.

אז תתחילו מהדברים הקטנים.

כי גם סופות הטורנדו העצומות ביותר, התחילו בהתחלה ממש רוח קליל וקטן.

הנשים לשלטון!

קטעי כתיבה שירים ומחשבות על החייםWhere stories live. Discover now