Broken

פרק 5 - פלאשבק

טאי:
היום החמישי:
״טאי תתעוררי״ פקחתי את עיניי באיטיות וראיתי את דילן מולי , התהפכתי לצד רק כדי לא להסתכל עליו
הוא הקים אותי הושיב אותי וישב לידי
״תראי אני מאוד מצטער לא הייתי צריך להרביץ לך , היית עצבנית בגלל מאדי ואני יודע שלא התכוונת לומר את זה״ הו התכוונתי לכל מילה , מפלצת
שתקתי
הוא שיחק בקצוות שיערי
״איך את מרגישה?״
״מה אתה חושב?״ לחשתי וחזרתי לשכב במיטה
הוא נאנח ושם משהו על המיטה והלך
קמתי במהירות לראות מה הוא שם , ראיתי שזה ספר
ספר? מוזר
פתחתי אותו וראיתי פתק
היי , הבאתי לך ספר שלא יהיה לך משעמם בזמן שאני לא נמצא פה, מקווה שתאהבי את הספר , לפחות אני אהבתי :)
דילן.
הסתכלתי על הספר לכמה זמן והתחלתי לקרוא אותו
לאחר כמה דקות , הדלת נפתחה
״טאי״
״דניאל״ הוא התקרב אלי והסתכל על הספר
״מאיפה השגת את זה?״
״דילן הביא״ ראשי ירד למטה
דניאל התיישב לידי והזיז את שיערי מאחוריי אוזני
סגרתי את הספר והסתכלתי עליו
״דילן לא פה״ הוא אמר
הוא התקרב אליי והזיז את אצבעו על שפתיי
״דניאל.. אני לא יכולה״ קמתי במהירות
״למה?״
״בגלל..״
״בגלל..״ הסתכלתי עליו בייאוש
״בגלל שאני לא יכולה״ דניאל הוריד את פניו ויצא מהחדר
נאנחתי והלכתי לשירותים להירגע קצת , לאחר כמה זמן ירדתי למטה וראיתי ארוחת בוקר על השולחן
הייתי מאוד רעבה אז רצתי אל השולחן והתחלתי לאכול במהירות
היה עוד פתק
היי יקירתי , יש פה אוכל מקווה שתהני ממנו , אני איעדר ליומיים בנתיים המפקד שצריך לשמור עלייך יגיע מקווה שלא תעשי בעיות :)
דילן.
בדיוק שסיימתי לקרוא נכנס מישהו , היה לו שיער בלונדיני קצר עם עיניים ירוקות , הוא לבש חליפה כחולה עם מכנס שחור , הוא היה די נאה וגבוה ברור
אבל המבט שלו גרם לי להרגיש לא בנוח
הוא התקרב אליי
וישב לידי והתחיל לאכול בשקט
״איך קוראים לך?״ שאל
״טאי״ עניתי בלחש
סיימתי לאכול וקמתי ובאתי ללכת לחדר עד שהמפקד הזה עקב אחרי ותפס את ידי
״קוראים לי נייתן דרך אגב״ אמר וחייך
הנהנתי וניסיתי להשתחרר מאחיזת ידו אבל ללא הצלחה
הוא לקח את ידי וגרר אותי צמוד אליו
הוא התחיל לנשק את עורפי
״בבקשה נייתן״
ניסיתי להשתחרר אבל אחז בי חזק , הוא הרים אותי ושם אותי על השולחן שבמטבח
התחיל לנשק את צווארי במהירות , הוא קרע את חולצתי
נשארתי קפואה ועם בכי בעיניים , כבר לא יכולתי לסבול יותר