Broken

פרק 2 - מפלצת

טאי:
היום השני:
כאב. כאב. כאב.
זה כל מה שהרגשתי כרגע. אני בוהה בחדר שבו אני נמצאת בתקווה להשתחרר מפה בקרוב מאוד.
אני נזכרת בדברי האישה המפלצתית הזאת.
״משויכות לגברים״ מה אנחנו חפץ?
אני מפחדת. האמת . יותר מידי . אבל אני לא הולכת להראות להם את זה.
השומר נכנס לחדר וקשר אותי באזיקים שוב.
הוא גרר אותי לכיוון מקום לא ידוע
לפתע נכנסנו לחדר שבו שהו מלא בנות וכולן מבולבלות מהמצב.
מאדי המתולתלת ראתה אותי וחיבקה אותי
״היי את בסדר ? שמעתי מה קרה״ היא לחשה לי באוזני ברוגע
״כן אני בסדר״ חיבקתי אותה בחזרה
אחד מהשומרים נכנס ובידו בגדי הלבשה תחתונה
״תלבשו את זה בנות״
אמר ויצא מהחדר
״אין מצב״ אחת מהבנות אמרה
״אנחנו חייבות ללבוש את זה אחרת יהרגו אותנו״ אחת מהנערות האחרות אמרה
מרוב פחד כולן לקחו סטים של הלבשה תחתונה אחת ולבשו אותו
התקדמתי בצעדים איטיים ולקחתי גם כן סט של הלבשה תחתונה התפשטתי ולבשתי אותו
כולן ישבו וחיכו לגרוע מכל
אחד מהשומרים נכנס ולקח בחורה אחת , כל גופה הקטן רעד ופחדה ממה שעלול לקרוא לה
וככה זה קרה במשך כל חמש דקות לקחו נערה אחרת , והן לא חזרו לאותו החדר .
עד שאחד השומרים לקח אותי והוביל אותי למול כמה גברים אשר ישבו כמו שופטים בבית משפט.
״שם?״ תעני טאי אחרת זה לא יהיה טוב
״טאי״ עניתי
״טאי מה?״ תהרגו אותי
״מילסון״ הבן האדם המפלצת אשר הפשיט אותי ביום הראשון הסתכל עליי יותר נכון בהה בי ובחן אותי מכף רגל ועד ראש
הרגשתי לא בנוח וראשי ירד למטה
״משקל?״ מה זה השטויות האלה
״50 קילוגרם אני חושבת״
״גובה?״
״1.60״
הם התלחששו בניהם
המפלצת קם בפתאומיות ואמר
״היא שלי״ אוי לא זה לא קורה לי , עיניי נפערו ורציתי לברוח משם.
השומר לקח אותי ואזק אותי , ניסיתי להתנגד אך הוא משך אותי בחוזקה לכיוונו של המפלצת
״אני מקווה שלא תעשי לי בעיות יותר מידי אה?״ הוא לחש לי
״אה והשם שלי הוא דילן דרך אגב״ שלום דילן השטן.
הוא לקח אותי לכיוון ביתו
כשנכנסנו הוא לחש לי באוזן
״אני מקווה שתרגישי פה בנוח וגם אם לא אני אגרום לזה״ בלעתי רוק בחוזקה
״בואי אני אראה לך איפה אנחנו ישנים״ אנחנו?
נכנסנו לחדר שינה גדול ובה היה מיטה גדולה וארון ענקי קיצר הרבה דברים .
״אהבת?״ האמת שכן , אבל לא עניתי לו
הוא חיבק אותי מאחור ונרתעתי בקטנה אך הוא משך אותי אליו בחוזקה ונישק את צווארי
עדיין הייתי בהלבשה תחתונה , שיצאנו החוצה הוא הלביש עליי ז'קט שלא יהיה לי קר מידי , מאוד מתחשב מצידו מה אני אגיד
הוא הוריד את הז'קט שלי והמשיך לשחק לי בצוואר
דמעות זלגו על לחיי
הוא סובב אותי וניגב לי את הדמעות
״די די אני לא צריך בכיינית פה״ הוא התקרב אלי ואני התרחקתי עד שהתנגשתי במיטה
הוא דחף אותי אל המיטה והשכיב אותי הוא עלה מעליי ונישק את צווארי
״את צריכה לציית לכל מה אני אומר לך״ הוא אמר ואני שתקתי , קפואה ממעשיו.
הוא התרחק ממני והניח בגדים על המיטה
״תתלבשי״ ציווה עלי והלך
ראיתי על המיטה חולצה קצרה לבנה וגינס ארוך כחול.
לקחתי אותם והתלבשתי במהרה
המשכתי להביט בחדר מסביבי ולאחר מכן נכנסתי למיטה והתחלתי לבכות בשקט.

דניאל:
״בוס הנערה פה?״ שאלתי
״כן היא פה , בדיוק אני צריך שתקרא לה אני צריך לסדר פה כמה דברים איתה״
״כן בוס״ אמרתי והלכתי לכיוון החדר שבו היא נמצאת.
פתחתי את הדלת באיטיות ושמעתי קולות בכי , בכי של שקט
״גבירתי״ היא נבהלה והסתובבה מיד
זאת היא , הנערה , שהוא העניש והצליף בה
״אדוני מבקש לראות אותך״
״תגיד לאדוני הזה שאני לא באה״ היא אמרה והמשיכה להתכסות במיטה
התקרבתי אליה והתיישבתי על המיטה
״מה שמך?״
״טאי״ לחשה
״טאי אם לא תגיעי יהיה המון בעיות ואת תתחרטי על זה , אז בבקשה בואי איתי״
״אתה תרביץ לי גם נכון?״ היא אמרה עם קול שבור
שתקתי
״בסדר אני אבוא״ היא אמרה לבסוף
היא קמה מהמיטה ושמה את ידיה קדימה , כנראה חשבה שאקשור אותן
״לא יקירתי״ היא הייתה מבולבלת סימנתי לה עם ידי איפה ללכת והיא הלכה מבולבלת מהמצב
הגענו לחדר של דילן ופתחתי את החדר כדי שתיכנס
״בוס היא כאן״
״בסדר גמור , תודה דניאל״ אמר והלכתי משם וחשבתי על הנערה וריחמתי עליה קצת.

טאי:
״היי יקירתי בואי שבי״ באתי לשבת על הכיסא אבל הוא עשה ׳לא׳ עם האצבע
הוא סימן לי לשבת לו על הברכיים
לא זזתי ממקומי
״טאי אם לא תבואי עכשיו זה יהיה גרוע מאוד ולא כדאי לך שאני אתעצבן נכון?״ פחדתי אז התקרבתי וישבתי על ברכיו
הוא הסתכל עלי בעיניו השחורות והאפלות שלו
״את זוכרת מה האישה המבוגרת אמרה לך נכון?״
״אנחנו שייכות לכם״ אמרתי בלי כל רגש
״יופי ילדה טובה , זה אומר שאני קובע פה את החוקים
1.את לא יוצאת מהבית הזה ללא רשותי
2.את עושה מה שאני אומר לך
3.את לא אומרת לי ״לא״ על שום דבר
אם את תפרי את החוקים הללו את תענשי שמעת?״ הנהנתי בפחד
החזקתי בידיי שעדיין היו אדומות מההצלפות
הוא לקח את הטלפון וחייג למישהו
״דניאל בוא תיקח מפה את טאי לחדרה״
דניאל הגיע תוך דקה והחזיק את ידיי והוביל אותי לחדר ״שלי״
נכנסנו לחדר
״את צריכה משהו?״
״מים״
הוא הנהן והלך , נכנסתי למיטה מתכסה בשמיכה מרוב הקור בבית הזה
דניאל נכנס ובידו כוס מים , התיישבתי במהרה הוא התקרב והגיש לי את כוס המים
לקחתי אותה ושתיתי אותה מהר , דניאל הסתכל עליי והסתכלתי עליו גם
״את בסדר?״ מה אתה חושב , חטפו אותי הרביצו לי והפרידו אותי ממשפחתי , ממש בסדר
״כן״ עניתי בשקר מוחלט
הוא הסתכל לי על הידיים וראה כי הן אדומות החבאתי אותן מהר
״אני אביא לך משחה״ אמר במהירות והלך
הוא חזר אחרי דקה ובידו משחה
״תביאי לי את הידיים״ היססתי
״זה בסדר אני לא אפגע בך , מבטיח״ הראתי לו את ידיי הוא שם על עצמו חלק קטן מהמשחה ומרח אותה על ידיי בצורה עדינה
הוא סיים ובא לצאת מהחדר
״דניאל״ הוא הסתובב במהרה לכיווני
״סליחה.. אדונ-״
״לא זה בסדר את יכולה לקרוא לי דניאל״
״תודה דניאל״ לחשתי אך הוא שמע
הוא הנהנן ויצא מהחדר
מוזר , חשבתי שכולם מפלצות פה.