הם נכנסו למים והתחילו קרב השפרצות. הם שחו קצת וצללו לראות דגים יפים.
פתאום ג'ימין צעק לעבר ג'אנקוק
-"ג'ונגקוקי, בוא נצא לאכול ולשתות, כבר נהיה חם ואנחנו עלולים להתייבש."
ג'ונגקוק הסכים ויצא מהמים בלי שקר לו אפילו שהוא בלי חולצה לעומת ג'ימין שקפא אפילו עם החולצה.
ג'ונגקוק רץ להביא את המגבת של ג'ימין.
"קח היונג שים את זה מהר ובוא נאכל"
ג'ימין התכסה במגבת והתחיל להוציא את האוכל שהם הביאו.
3 כריכי לחמניה לג'ונגקוקי ואחד עם שני לחמים בשבילו.
וכמובן את קופסאת הפירות ג'ימין שם באמצע ביניהם.
הם אכלו ודיברו ופתאום
עוד רגע מביך.
שניהם הכניסו ביחד את היד שלהם לתוך קופסאת הפירות ונגעו אחד בשני במקום בפרי.
"אני מצטער" אמרו שניהם בבת אחת.
"זה בסדר" שוב אמרו ביחד.
הם צחקו מזה ממש עד שג'ימין קם אליו כועס ראש בראש על כך שאומר איתו את אותן המילים.
"אני נולדתי לפניך תפסיק להגיד איתי את אותן המילים !!!" ציווה ג'ימין.
ג'ונגקוק רצה לצחוק אבל הפנים של ג'ימין אהובו כל כך קרובות אליו. גם ג'ימין עשה את זה לחלוטין בצחוק אבל ברגע שהבין מה הוא עושה וכמה קרוב הוא לג'ונגקוקי, הכל נעצר. שוב.
ג'ימין הרגיש את עצמו מתמגנט לשפתיים של קוקי וחשב רק על איך לעצור את עצמו כי ג'ונגקוק יכעס עליו נורא.
פתאום בבת אחת קרה הדבר הכי לא צפוי.
ג'ונגקוק !!! נישק !! את !!! ג'ימין !!!
נשיקה סוחפת מלאה בתשוקה.
ג'ימין היה כל כך בשוק והלם אבל נישק אותו חזרה.
אלו היו חמש דקות מדהימות,
זה הרגיש כמו גן עדן, הלבבות שלהם רקדו אחד עם השני.
שניהם בבת אחת קלטו מה קורה ושזה לא חלום והתרחקו מהר.
השתיקה הייתה כל כך רועמת והמבוכה לא עברה לאורך כל הזמן אחרכך והם החליטו פשוט לחזור הביתה.
הם הגיעו למכונית ונסעו וג'ימין לא יכל לשתוק יותר.
הוא החליט שהוא רוצה לדבר על זה.
"ג'ונגקוק ..."
"כן היונג ..."
סובב קוקי את ראשו מהכביש קצת לראות אם הכל בסדר אצל ג'ימין.
הוא ראה שג'ימין עם ראש מושפל ונבוך.
הוא נגע לג'ימין ביד ואמר לו
- "אני יודע היונג .. מההתחלה אני יודע. אל תחשוב על זה יותר מידי. אני לא סטוציונר. לא נישקתי אותך סתם"
ג'ימין נהיה עוד יותר מובך ולא ידע איפה לקבור את עצמו.
ג'ונגקוק ראה שג'ימין עוד יותר מובך ואמר
- ''היונג תירגע. הכל טוב."
נישקתי את ג'ימין.
Start from the beginning
