פרק 5 - הזכרונות

1.2K 78 4
                                    

אף על פי שהוא היה גרוע בריצה אז הוא עצר אחרי שתי דקות של ריצה ישב על ספסל והתנשף , רון נעלם משדה הראייה שלו אז הארי ניסה לחשוב באיזה מקום רון יכול להתחבא ממנו והוא הגיע למסקנה ,שירותי הבנות 'זה המקום הכי שקט בבית הספר הוא חייב להיות שם ' חשב פוטר .
'אני לא מאמין שהוא באמת עשה לה את זה , איך הוא יכל ? הוא ידע שהיא אוהבת אותו והוא עדיין הוא פגע בה ' חשב לעצמו הנער בעל השיער האדמוני תוך כדי שבעט והרביץ לקיר בחדר הנחיצות .
דראקו ישב על אחת האסלות בחדר השירותים של הבנות בידיעה שאף אחד לא נכנס לשם אף פעם ויבב הוא ניסה להבין למה , למה הוא חייב להתרחק ממי שהוא אוהב ? למה שאהבת חייו תחלוף לו מול העיניים ?! הוא רק רצה שפעם אחת בחייו מישהו יאהב אותו ואז הוא הבין שהדבר היחיד שמפריע לו הוא אבא שלו לנער הבלונדיני עלו פלאשבקים שלו בגיל קטן יוצא לגינת המשחקים ופוגש ילד מוגלג נחמד ששיחק איתו במחבואים ואז לוציוס ( אביו של מאלפוי ) מגיע אוחז את מאלפוי חזק בזרועו וגורר אותו לביתו וכשהגיע הילד הקטן והתמים שאל את אביו "למה אסור לי לשחק איתו ? " ואביו ענה לו בקול קר " מוגלגים הם דבר נוראי ומטרתנו היא להשמיד אותם ולא לשחק איתם ! אתה צריך תמיד להסתובב עם טהורי דם בלבד " תוך כדי שהוא מחפש את השרביט שלו "אבל אבא הוא נחמד " אמר מאלפוי והחל לבכות ואביו צעק עליו בעצבים " אוכלי מוות לא בוכים ותפסיק לחשוב אפילו על כך שאי פעם תתידד עם מישהו שהוא לא טהור דם " מאלפוי התמלא עצבים מחה את דמעותיו וצעק " אם זה ככה אז אני לא רוצה להיות אוכל מוות !" אביו מצא את שרביטו התעצבן על בנו כיוון אליו את שרביטו ואמר ...

אידיוט! Drarry Fanfiction 《Hebrew》Où les histoires vivent. Découvrez maintenant