secret of love (boyxboy) *גמור*

פרק 14 - פילגש

"אוסטין?"
"כן גמד?"
"חע חע מצחיק" כמה זמן אוסטין לא קרא לי ככה מרגיש כאילו רק אתמול היינו סך הכל זרים אחד לשני.
"מה רצית?" השיב אוסטין לשאלתי בשאלה.
האמת שככה איך שאנחנו עכשיו מחובקים כשראשי על חזהו תחת השמיכה בחדרו וראים סרט עם דלי של פפוקורן שכבר הספקתי לשאוב, מספיקים לי אבל אנחנו לא רשמיים ועדיין שירלי בתוך כל הסיפור הזה לא נותן לי מנוחה.
"אוסטין דיברת עם שירלי?" אוסטין כיבה את הטלויזה נאנח וליטף את שערי.
העברתי את מבטי אליו מתיישב למולו.
"אוסטין, אני אוהב אותך ואתה אותי אני רוצה שכולם ידעו שאתה שלי ואני שלך.." אמרתי משחק עם האצבעות נבוך מדי להסתכל בעיניים העמוקות שלו.
"גם אני רוצה.. אבל בוא נחכה קצת זה עוד לא הזמן.."
"למה לא?" אמרתי וקולי היה סדוק עיני היו מנוצנצות.
"אני צריך לקחת את שירלי לשיחה רצינית זה לא קל לאף אחד לגלות שיש לבן זוג שלו מישהו מהצד."
אני מישהו מהצד? מה אני הפילגש שלו? הלב שלי התכווץ מעט אז אני המישהו מהצד ידעתי שזה ככה בעצם על מי אני עובד אני הסכמתי לזה.
"אהמ.." אמרתי מכחכך בגורני מתאפק לא להתפרץ בבכי.
"אני צריך אהמ.. ללכת אני אדבר איתך יותר מאוחר"
"רגע סטיב חכה" אמר אוסטין אך לא יחסתי אליו חשיבות ורצתי לפתח הדלת, לא הוא לא בא אחרי כן חיכית כמה שניות אבל הוא לא בא.
כנראה אני באמת ההנאה שלו הוא לא באמת אוהב אותי.
כל המחשבות האלו רצות לי בראש ואני עדיין עומד בפתח הבית שלו "אני כל כך פתאטי" אמרתי לעצמי בזמן שהדמעות מצאו את דרכן על לחיי האדומות וחיוך טיפשי עלה על פניי.
"ידעתי" לחשתי לעצמי לקחתי את הרגליים שלי ורצתי הביתה הדמעות עפו ברוח והידיים שלי כיסו את פניי לא אכפת לי כבר לאן אני רק שזה יהיה כמה שיותר רחוק ממנו, אוסטין.
מצאתי את עצמי נתקל במשהו או מישהו הורדתי את ידיי ושם עמד ג'קסון מה הסיכוי שדווקא עכשיו הוא מופיע.
"היי סטיבי, מה קרה אתה בסדר?" שאל ג'קסון בקול מודאג.
"כככןן אננני בססדר" אמרתי מקנח את האף
עם ידיי.
"לא אתה לא! מי עשה לך את זה תגיד לי עכשיו!" אמר ג'קסון מושך בזרוע שלי לכיוון פארק קרוב ושומם.
אה ג'קסון לא יודע עליי ועל אוסטין כדי לי לספר לו? אם אספר לו הוא ידע שאוסטין נמשך לבנים..
לא מה אכפת לי ממנו בכלל הוא לא מעניין אותי.
"אז אתה שומע.." סיפרתי לו הכול לפירטי פרטים ואט אט נרגעתי הנשיקות הנסתרות הידיעה שאנו בעצם תוקעים סכין בגב של שירלי ואפילו על הפעם הראשונה.
"אני לא מופתע" אמר ג'קסון בהחלטיות.
"מה?" שאלתי.
וג'קסון צחקק.
"לא הבנתי.." אמרתי.
"הפנים שלך את ניראה כמו ילד שנסה לפתור בעיה במתמטיקה, הפנים המתוקות שלך אתה כל כך תמים" אמר ג'קסון ואני לא ידעתי איך להגיב רק הרכנתי את ראשי לאצבעותי המונחות על ירכיי משחק איתן.
"אבל מה אתה רוצה להגיד לי שידעת לפני?"
"סטיבי.. ברגע שנפגשנו לגלידה היה לי מספיק רק לראות איך הוא מסתכל עלייך"
"מה איך הוא הסתכל עליי?"
"כאילו ואתה חידה שהוא מנסה לפתור קצת כמו המבט שהיה לך, וגם החברה שלו דיברה ודיברה אבל הדבר היחידי אותו הוא ראה זה אותך.."
"אבל הוא אף פעם לא מקשיב לה זה לא קשור אליי" אמרתי מרים את מבטי אל ג'קסון מצחקק לאור העובדה שזה נכון.
"או הינה החיוך שאני אוהב ומכיר" אמר ג'קסון צובט את לחיי מחייך גם הוא חושף את שניו הלבנבנות וגומותיו העמוקות.
"אני מבין ממה שאמרת לי שאוסטין עוד לא מוכן לצאת מהארון נכון?"
"כן.."אמרתי מחזיר את מבטי שוב לאצבעותי לא נותן להן מנוחה.
"אני יכול לראות כמה אתה אוהב אותו.. סטיבי אני דואג לך אני חושב שאתה צריך להיות עם מישהו שירצה שכל העולם ידע שאתה שלו ושאף אחד לא יכול לקחת אותך ממנו, אני לא רוצה שתסבול.. זה לא שווה את זה" אמר ג'קסון והוא כל כך צודק מה אעשה איתו אוסטין הזה הוא כמו רכבת הרים ולי יש פחד גבהים.
"תקשיב תעשה ככה קודם תנגב את הלחיים הרטובות" אמר ג'קסון מוציא ממחטה מכיסו, מי מסתובב עם ממחטות היום מה הוא בן 60?!
"פף פףף" קינחתי את אפי האדמדם.
"לך לבית תעשה מקלחת חמה ותנוח מחר תדבר איתו תנסו להגיע לעמק השווה, שניכם אנשים הגיוניים אני בטוח שתוכלו למצוא פיתרון למצב"
"אוקיי.." אמרתי עם קול חלש.
"תודה" אמרתי פורס את ידי לג'קסון שמאמץ לחיבוק חם.
______________________________________
"בוקר בייב.." אמרתי לאוסטין כשראיתי אותו על יד שער בית הספר.
"לא פה סטיב יכולים לשמוע אותנו.." פתאום מפריע לו הציבור זה לא היה ככה לפניי, אני לא מבין מה עובר עליו.
השיעור התחיל אך לראשונה לא הייתי מרוכז בו אלא ניסיתי לפענח מה עובר על אוסטין העפתי מבט אליו והוא היה כרגיל רדום על השולחן, אני באמת לא מבין.
כל היום אוסטין התעלם ממני, נכון יש לו חברה ואני הפילגש שלו כנראה אבל זה לא הפריע לו... היא לא הפריעה לו.
______________________________________

שלחתי לו הודעות והוא אפילו לא פתח אותן לפעמים אני שואל את עצמי למה אני מנסה בכלל.. מצאתי את עצמי יושב על המיטה מחבק את הכרית ומחכה.. שיענה להודעות ואין לי את האומץ להתקשר.
אני פשוט רכיכה אני שונא את עצמי הדמעות החלו לרדת ובאותו הזמן הידיעה שאני הייתי המשחק שלו כל הזמן הזה.
______________________________________

"סטיבי.." אמא אומרת מבעד לדלת.
"הכל בסדר? אתה הרבה זמן בחדר מתוקי"
וואי מה השעה כבר 19:15?! אני באמת הרבה זמן בחדר.
"מתוקי צא הכנתי ארוחת ערב.. צהריים לא אכלת אני דואגת לך, גם אנג'לה כבר דואגת"
אמרה אמא בקול חלש.
"אמא אני כככבר יוצא" אמרתי בקול שבור, אני עייף מהבכי אני עייף מכול היום הזה אין לי אנרגיות.
______________________________________

"מתוקי אתה לא ניראה טוב" אמרה אמא.
"סטיב איך אתה מרגיש? אתה לא ניראה טוב" אמרה אנג'לה.
"אני בסדר אמרתי מרכין את ראשי אל הצלחת מגלגל עם המזלג את האפונה בצלחת.
______________________________________

"הלו? נטלי, מה קורה? זו אנג'לה" אמרה אנג'לה מתקדמת לחדר תוך כדי שהיא מדברת עם נטלי החברה הכי טובה שלה היא בת בית אצלנו.
______________________________________

"מתוקי?" אמרה אמא והרמתי את ראשי על מנת לפגוש במבטה החם.
"מממ?" המהמתי לשאלה.
"מה קורה איתך? זה קשור לחבר שלך מהכיתה?"
התלבטתי בהתחלה אם לשתף או לא יודעים מה לעזאזל אני משתף.
"כן, אמא יש לו חברה.."
"חברה? מה זאת אומרת אתם לא יחד?"
"כן אבל אנחנו יחד בסתר.."
"או.. מתוק שלי" אמרה אמא מלטפת את הלחי האדומה שלי.
"אתה סובל כי הוא לא רוצה להיפרד ממנה?"
"ככןן.." אמרתי מתבייש לאור העובדה שאני בעצם נמצא במערכת יחסים הנקראת בגידה.
"מתוק שלי אתה רק בן 17 אתה עוד תתאהב אתה תגבר על זה ואת תהיה עם מישהו שיאהב אותך בדיוק באותה המידה שאתה אוהב אותו"
"אבל אמא אני אוהב אותו.."
"אני בטוחה אני רואה עלייך כמה אתה אוהב אותו אבל מצד שני זה לא שווה אני אגיד לך מניסיון אל תיתן מעצמך למישהו שלא מעריך אותך בסוף תמצא את עצמך פגיע וחלש, את לא כזה בן שלי אתה חזק ויש לך כבוד עצמי."
אמא שלי צודקת אני אראה מה יהיה מחר אלוהים גדול.