להיות

פרק 5

צעדתי לאת לעברו בעוד הוא סורק את מראי ומחייך אליי.
"את נראית יפהפייה" אמר  לוקח את ידי ומנשק את כך ידי שאני מנסה להבין מה קורה כאן.
חייכתי אליו "תודה" הודיתי לו ונעצרתי כשהייתי מולו
"בואי שבי" אמר והנהנתי בחשד.
לא הצלחתי להבין למה מרטין ארגן לנו ארוחה גדולה.
התקדמתי לכיסא, הוא נשא אותו מעט אחורה והתיישבתי עליו ושלבת את רגליי.
הוא מנהג כמו ג'נטלמן, אבל מדוע. 
אמנם אני ומרטין עכשיו בעלי ברית אבל גם בנינו יש חילוקי דעות מהפגישה הקודמת.
מרטין התיישב למולי בעוד הוא עיצב את השולחן כך שלא יפריע לראות אותו כשהיתיישב מולי ולהפך.
"מדוע קראת לי לסעוד איתך?" שאלתי מבינה שהסיבה שהוא ביקש מממני ללבוש שמלהומתנהג כמו ג'נטלמן לכבוד ארוחה, בוודאי יש למפגש הזה אינטרס. 
"רציתי לשוחח איתך בתצורה אחרת על ג'ק סגני" אמר והבטי בו שותקת 
"הוא כאן?" שאלתי שוברת את השתיקה בנינו "לא, ג'ק בחדרו" אמר ונשמתי עמוק.
דלתות האולם נפתחו ומלצרים נכנסו שבכל אחד משהו אחר.
מלצר אחד מחזיק מגש מתכת דקה ועליה האוכל שמחוסה במכסה מתכת, אחד מחזיק במפיות וסכו"ם.
שני מלצרים ניגשו אליי ושניים אל מרטין.
הם פתחו את המכסה והניחו את הצלחת אוכל על הלחת הריקה שעמדה למולי ואילו בבזמנו שהמלצר הראשון מניח את האוכל המלצר השני פורס את המפית ושם אותה על רגלי, המלצר מניח את הסכו"ם ומתרחק ליציאה "בתיאבון" מברך אותי והודתי לו בנימוסים.
מעולם לא הבנתי מה הכוונה בארוחות גדולות כמו אלה, השולחן מלא באוכל ושתייה ואילו המלצרים מביאים לך כל פעם מנה אחרת. המאכלים עומדים על השולחן לקישוט, במקום שהיו ככה מונחים על השולחן אפשר להאכיל את הילדים הרעבים בעולם, להעניק להם מה שמשטר המועצה לא מעניק.
הבטי באוכל ואינני רעבבה. המחשבה הזאת שאני אוכל  אוכל ויש שם ילד או משפחה שלא אכלו משגעת אותי ואפילו מעלה לי בחילה שגורמת לי לא לרצות לאכול.
"מדוע את לא אוכלת?" שאל והרמתי את מבטי למרטין שנשען קדימה על השולחןן ומשלב את חיו "את לא אוהבת?" שאל ונאנחתי "זה לא זה" אמרתי באנחה וגרמתי לו להתבלבל "האוכל הזה, במקום שזה יהי מונח שם תוכל להביא אותם לאנשים שאין להם, במקום שזה יעמוד לקישוט" אמרתי והוא הביט בי בוחן אותי.
אני זוכרת בתור ילדה כשהיה יום המעשים הטובים משטר המועצה הביאה לכל עיירה משפחות נזקקות היו צריכות מגורים ללילה ומזון.
אני זוכרת את עצמי מביטה מחוץ לחלון על האנשים הרעבים והמסכנים. על ילדיהם שכל כך התרגשו מחטיף שאני רק אתמול זרקתי לפח כי נמאס עליי לאכול אותו. 
ואז הבנתי כשאני זורקת משהו לפח שלא סיימתי יש משהו שהיה מוכן לאכול את זה, היה מעריך את זה יותר ממני. מאז החשבתי הערכה גדולה יותר לאכול ואפילו כשירד השמש והחשכה הגיעה וחיילים שליוו אותם הלכו לעשות הסעות על מנת להחזיר את המשפחות למגוריהם, יצאתי מביתי והראיתי ילד שאכל משהו שראיתי בעיניו שלא אהב, אבל הוא היה רעב עד כה שהכריח את עצמו לאכול את  זה.
ברגע הזה נכנסתי במהירות הביתה חציתי את הוריי המאמצים ולקחתי את סלסלת הממתקים שקיבלתי מהם ליום ההולדת ה-9 שלי והלכתי לאותו ילד ומסרתי לו אותה בידיעה שיש אנשים שיזקקו להם יותר.
ועכשיו שאני מביטה באוכל הזה שנועד לקישוט אני זוכרת את פניו של הילד כשטעם את אחד החטפים מהסלסלה, הוא היה מאושר וכל כך הודה לי. 
אילו לא הייתי בסכנה בגלל שאני איש שטן הייתי מבלה את חיי בכדי לעזור לאנשים.
מרטין חייך לעברי. " האם תתלוי אליי לריקוד?" שאל סוטה מהנושא שלנו, הבטי בו מנסה לפענח את התנהגות שלו ולבסוף הסכמתי.
מרטין קם וצעד לעברי ואילו אני לקחתי את המפית מרגלי והנחתי אותה על השולחן קמתי על רגליי והבטי הצידה במרטין שכבר נעמד לידי והושיט לי את ידו.
לפתע נשמע מנגינה רגועה ושלווה. אני לא יודעת מה מרטין מנסה לעשות הלילה אבל זה בהחלט מוזר.
אחזתי בידו והוא צעד ותוך כדי לוקח אותי איתו לחלק מהאולם על מנת שנרקוד.
הוא מסתובב באליי מחזיק במותני ואילו אני המתי את ידי ומניחה אותה על כתפו.
זה היה ריקוד סלואו רגוע ושקט.
"את יוצאת מן הכלל" אמר ואני הבטי בו והוא בי "את אכפתית, חכמה וחזקה" אמר כשהוא עושה לי סיבוב עדין. חזרתי להשים את ידי על כתפו והוא לאחוז במותני "מרטין מדוע קראת לי?" שאלתי והוא אינו הגיב.
" את מבינה." אמר תוך כדי מתרחק ממני שידינו אעדיין אוחזות זו בזו "ג'ק הוא תמיד היה חכם וחזק" אמר והוא עשה לי סיבוב אך הפעם הוא לא עזב. "אבל הוא מלא באגו" אמר ואז מניף אותי הצידה שאני עושה סיבוב ונעצרת. יד אוחזת בידו וידי השנייה עושה לאוויר "בסופו של דבר זה יהרוג אותו" אמר ובסיבוב חזרתי אליו 
הוא אחז במותני ואני בכתפו "את מבינה, ראיתי אותך נלחמת  איתו והתרשמתי, החכמה שלך, החשיבה שלך " אמר מתרחק ממני שוב שזרועותיננו זו בזו "את יודעת לשלוט בכעס שלך, אין לך אגו" אמר שהוא מרים את ידיו וצועד בסיבו ומשחיל את ידיו כך שניצור שמונה "אם תוכיחי שאת ראויה לאמון שלי אשקול אם להפוך אותך לסגני" אמר והייתי בהלם. יד אחת עזבה את האחיזה ואילו היד השנייה ליטפה את ידו של אחד השנייה עד לאחיזת ידיים. 
החיזיון שבו הרגתי את מרטין הוא קרא לי 'הסגנית בנקס'.
יכול להיות שהחיזיון אמיתי? שאני אהפוך לסגנית שלו, אגלה את האמת עליו ואהרוג אותו?
מרטין רוצה שאהפוך לסגנית שלו? ג'ק יודע מזה?
"כמובן שזה יקרה אחרי החלטה שלי, אני רק מקווה שתשקלי זאת בצורה חיובית" אמר והבטי בו לא מבינה.
סגנון הדיבור שלו,הדרך בא הוא אומר את זה, זה נשמע כאילו הוא כבר החליט את רצונו.
חזרתי לאחיזה הרגילה והבטי בו בעיניו ללא פחד והוא מביט בי מבט שלא יכולתי לפענח.
קשיחות? עדינות? רגוע?
אך ידעתי דבר אחד הוא בוחן אותי, את התנהגות שלי ואת התנועות שלי. הוא עדיין לא בוטח בי.
"לפי צורת דיבור שלך אני יכולה להבין שכבר החלטת" אמרתי שוברת את השתיקה בנינו שאני נעים ברחבי האולם עם קולות המנגינה הרגועה.
"אפשר להגיד שכן" אמר ושתקתי.
"ג'ק יודע מכך?" שאלתי וגיכוח יצא מפיו "ברור שלא" אמר ושתקתי.
המנגינה נעצרה ומטין קד קידה בפני ונושק לכך ידי "היה לי הכבוד לרקוד איתך" אמר ובהחלט לא הצלחתי לפענח אותו.
אני כבר יודעת שהוא מסתיר משהו, אבל משהו בהתנהגות שלו אומרת לי שזה יותר מזה.
הוא הרים את גופו לעמידה ואני אחזתי בשמלתי ירדתי מעט עם רגליי וקדתי עם ראשי למטה.
האירוע הזה בנינו מזכיר לי את הריקודים שהיו קודים הנסיכים עם הנסיכות האולמי הנשפים.
"האם גברתי תסכים לצאת הליכה קצרה?" שאל וחשדתי מידי בשביל ללא איתו.
"מצטערת,אבל ארצה לחזור לחדרי" אמרתי והוא הביט בי מעט מחייך "אני חושש שאני לא מוכן לקבל לא כתשובה" אמר ונאנחתי הנהנתי וידעתי שאין לי מה להתווכח.
הוא השליט בשטח הזה, חסר טעם להתווכח.
יצאנו מהאולם וצעדנו במסדרון שהשמירה מאבטחת את המקום.
"אליזבת' אני יודע שיש בנינו חילוקי דעות אבל האמיני לי אני לא כאן במטרה לפגוע בך" אמר ונשמתי עמוק אולי זה הסיכוי שלי להוציא ממנו כמה תשובות
"קצת קשה לי להאמין, אני האדם האהוב והחשוב ביותר לאדם שאחראי למות אשתיך" אמר והוא שתק בולע את רוקו.
לפתע ראשי הראה לי שפעימות לבו הפכו למהירות, הוא מתגעגע.
"את צודקת, אבל אחרי הכל הראית לי שאת אדם שונה מדודך" אמר מעיר אותי מהסריקה ולהתעורר למציאות
"את חסת על ג'ק, את מגלה אכפתיות ועזרה לזולת, את מסורה בהגינות למטרה, את מסרת לי מידע על בני החי" אמר ונשמתי עמוק.
הוא צודק אני שונה מדודי אבל זה לא מנע ממנו בהתחלה ללכת בדרכו.
זה לא מנה ממנו לרצות במותו, מותי לשאר משפחתי.
"אתה צודק, אני שונה"  אמרתי מצדיקה את דבריו.
"תראי אליזבת' אני יודע שראית הערב משהו מוזר בעיניך, את לא מאה אחוזים נותנת בי אמון וגם אני לא. יש לי חלוקי דעות והם בגלל דודך, אבל כפי שאת אמרת לג'ק אני אומר לך עכשיו" אמר נעצר ונעתרתי גם אני מביטה בו
"נשים את חילוקי הדעות בצד להתרכז בלהפיל את דודך מהשלטון" אמר ונשמתי עמוק.
"אני מצטערת אבל אני לא יכולה כל עוד אתה מאיים על חיי משפחתי" אמרתי והוא הביט בי לא מבין.
"שמעתי מדודי את האיום שלך, את הנקמה שלך. אני יודעת שאתה רוצה במותי ובמות משפחתי בגלל מה שעולל לך דודי, לא אוכל לעמוד לצד רוצח משפחתי" אמרתי והוא נשם עמוק ונאנח.
"את יודעת מה? בואי נעשה עסקה נוספת" אמר והבטי בו מקשיבה.
אני יכולה למנוע מרטין להרוג את משפחתי
"אחוס על חיי משפחתך ועליך, רק עד שהחליט שאני יכול לתת בך אמון" אמר והנהנתי בהסכמה "אנחנו נלחמים ביחד מרטין, לא זה נגד זה" אמרתי והוא הנהן.
"את אומרת דברים חכמים אליזבת'" אמר והנהנתי בחיוך.
"מרטין, אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלתי והוא הנהן לחיוב "כמובן מה תרצי לשאול?" שאל ונשמתי עמוק "ג'ק... הוא דיבר על המשפחה שלי מאיפה לו המידע?" שאלתי ומרטין נשם עמוק "כשאנשי חטפו אתכם, חיפשנו בתיקים שלכם, מצאתי את המידע על משטר המועצה ועליך, את הכסף והתמונות" אמר ונשמתי עמוק.
"עוד לא עשיתי שימוש בכסף. אבל כן לקחתי את המידע על משטר המועצה" אמר והנהנתי 
"ראיתי את התמונות ואני המום מכך שיורם מוכן להרוג אותך ולגרום לך לכל כך הרבה סבל" אמר ואנחה יצאה מפי. "זה יורם. הוא יעשה הכל בכדי לשמור עליו" אמרתי והוא הנהן בהיסוס
אני יכולה לשאול אותו מה הוא מסתיר ולקוות שלא יהרוג אותי או שאני יכולה לסתום ולהמשיך רגיל בשיחה ולהשאיר את הידיעה שהוא מסתיר משהו רק לעצמי.
"מרטין ישנה עוד סיבה שבאתי לשוודיה כדי למצוא אותך" אמרתי והוא ביט בי תוך כדי הליכה.
"דודי מחפש אותי, הוא שם פרס על ראשי, הוא לא יוותר עד שאהיה בידיים שלו" אמרתי והוא לא הין למהאני מתכוונת "או שאני אמות" אמרתי והוא פער עיניים "מרטין אני צריכה שתעזור לי לזייף את המוות שלי"אמרתי והוא שתק לא מגיב "בבקשה, יורם לא יפסיק לחפש אותי. המצור בצפון ישראל לא יסגר אני לעולם לא הצליח להגיע אל הוריי, מרטין אני צריכה את העזרה שלך" אמרתי זועקת לעזרה בליבי והוא שתק אינו מגיב אך ממבטו יכולתי לראות שהוא לא אוהב את הרעיון.
"מרטין, אני לא יכולה לבקש את זה ממשטר המועצה כי הם רוצים אותי, אני לא יכולה לבקש את זה גם מעולם התחתון כי אדוארד מאוהב בי, הוא לא יתן לי להתחמק ממנו שוב, אני ניסיתי לגשת לכנופיה אבל הם מעולם לא עשו את זה, הם אמרו לי שעליי להיעזר במשטר המועצה או בארגון האר"ץ, בבקשה מרטין אין לי עוד למי לפנות" אמרתי נעצרת והוא נעצר גם אך עדיין לא מגיב "מרטין תגיד משהו!" אמרתי במעט כעס שראיתי שהוא אינו מגיב "לא, זה מסוכן מידי" אמר וליבי צנח לקרקע "מרטין בבקשה" אמרתי והוא המשיך לצעוד בעוד אני לא זזה ממקומי "אני עוזרת לך להתאחד עם בינך, עזור לי להתאחד עם משפחתי" אמרתי והוא נעצר במקומו הוא הסתובב אליי וצעד עליי עד שהיה ממש קרוב אליי "את מתחילה להיתפס על המידע שמסרת לי וזה לא מוצא חן בעיניי" אמר והבטי בו בכעס "מרטין אני בעלת ברית, באתי לכאן לעזר לך להביס את דודי, אילו לא הייתה בוחר בדרך שלו גם אז הייתי מספרת לך על בינך ללא קשר. אני יודעת איך זה מרגיש שמרחיקים אאותך בן משפחה אהוב גם אם לא הכרת אותו. מרטין אנחנו במצב דומה. " אמרתי וראיתי את מבטו מתרכך "אני לא האויבת, מרטין אני חברה." אמרתי והוא צעד צעד לאחור בעודו עדיין פונה לכיווני "מרטין אני מבקשת ממך, עזור לי לזייף את מותי ולהפיל את ההסגר על צפון ישראל, אפשר לי להגיע אל משפחתי" אמרתי והוא הרכין את ראש מיעט חושב.
לבי מתפלל נואשות שיסכים, הוא האפשרות האחרונה שלי.
הוא הרים את מבטו אליי ונשם עמוק
"נזייף את מותך מיד לאחר שבני ידרוך במתחם הזה" אמר והנהנתי לחיוב.
הוא רוצה לוודא שזה נכון.
"אני איתך" אמרתי והוא הנהן. לחצנו ידיים וחיוך על פניי.
אוקי אז כך.. רשימת פעילות.

-עלינו להפוך לחיילי ארגון האר"ץ.
-עלינו להביא את בנו של מרטין אליו בחזרה.
-עלינו לזייף את מותי ולהפיל את המצור בצפון ישראל
-עלינו להציל את פרופסור אמילקטון מידי משטר המועצה
-עלי ועל פרופסור אמילקטון  לפצח את הנוסחא למין האנושי מבלי להביא למותי
-לצאת למחלמה סופית נגד משטר המועצה.
-לכבוש את שטחיה של משטר המועצה
-להפיץ את האמת בעולם יחד עם התרופה לקץ הימים 
-למצוא את משפחתי
-להפוך את העולם למקום טוב יותר

ממש תוכנית קניות, הכל מבוסס והכל נראה פשוט שרק רושמים את זה  אבל הביצוע קשה.
להפוך לחיילי ארגון האר"ץ לא תהיה בעיה אבל להביא את בנו של מרטין אל ארגון האר"ץ יהיה אחת המשימות הקשות ביותר. צפוי שמשטר המועצה לא ייתן לקלף המיקוח היחיד נגד מרטין לברוח מידיהם, הם ישמרו אליו טוב מאוד וילחמו עליו. דודי איבד כבר אותי, היחידה שיכולה לעשות לו צבא שימושי לאחר שהמטאור ינחת. הוא לא ייתן שהקלף השני החשוב לו הילקח ממנו.
אילו דודי היה מכין צבא שלא היה נהרג מהמטאור אז היה לו את הכוח, למה?
כי אם הצבא של מרטין לא חוסן מקץ הימים הוא לא ישרוד אותה ורק אנשי השטן ביניהם ישרדו.
משטר המועצה מחזיק ברובם וכי ארגון האר"ץ מחזיק במועט.
משטר המועצה יכין צבא ועוד ישתמש בנערים כנשק. זה לא שיוויון כוחות.
אם לדודי היה צבא שחוסן נגד קץ הימים הוא יוכל להביס את מרטין בקלות בלהתחשב שהם הוא לא ימצא דרך להציל את חייו מפני המטאור הוא יהרג גם, משום שהוא אינו איש שטן, אלא איש רגיל מהמין האנושי.
בנו של מרטין היה בתכנית חילופית שלו, אם אני אמות במשך ההשתלות שלפחות כך קיווה דודי הוא השתשמש בחשיפתו של בנו של מרטין על מנת להשפיע על מרטין ולהפיל את עצמו מהשלטון.
אבל מעבר להקמת הצבא,  יורם, ראש המועצה העליון, אח של אמי, דודי. צריך אותי בשביל עוד דבר אחד שרק דרק ואנשיי במתחם הבל"נ שהצלתי יודעים. אם הגיע לאחוזים של בת אלמוות אהיה לי הכוח להשיב חיים מהמתים, דודי רוצה בזאת על מנת להשיב תחיה את אשתו ילדיו שנרצחו.
איש מכאן לא יודע על החזיונות שלי, על המידע שברשותי, על הכוח שיכול להיות שיהיה לי, על הסודות שלי.
אם ניקח ממשטר את המועצה את בנו של מרטין,הקלף האחרון שבידי המשטר, ננצח במלחמה.

❤רוצים המשך?❤
💕מתים לראות מה יקרה?💕
⭐מה שבסך הכל צריך זה הצבעה⭐
😜 והפרק בדרך אליכם😜