הבנים בוהים בי והבנות מתעלמות מקיומי אך מסתכלות על הנסיך.
"אני מבין למה את שונאת את זה"
לחש לכיווני, כל המבטים עלינו, כאילו ואנחנו קרן אור שאי אפשר להפסיק לבהות בה.
" בא לך ללכת לשולחן?"
לחשתי בחזרה.
"פחות מלחיץ"
ענה והלכנו, השולחן מכוסה במפה לבנה והנסיך מזיז את הכיסא ומסמל לי לשבת, הוא מתיישב מולי ונראה שכל המבטים חוזרים לדלת.
"חברי הצוות של מועצת התלמידים"
כולם אומרים בהתלהבות, נראה שאין להם בת אחת בחבורה, כמה עצוב זה.
"נראה שהם פצצה פה"
הנסיך פונה אליי, ונראה שבוהה.
"אני לא אוהבת אותם, שוויצרים זה כל מה שהם"
הם נראים כמו החבורות בנים האלה בסרט לבני נוער, הקבוצה שכבר הייתה עם כל הבנות בבית הספר, מגעיל אותי איך שהם מתייחסים ככה לאנשים.
"אני יודע שאת תשנאי אותי בגלל זה אבל אני חייב לומר לך שאת כל כך יפה בלי השמלה הזאת"
אמירתו גרמה לי לחייך.
"אז אתה אומר שאתה רוצה אותי בלי השמלה עליי"
הוא נהפך לאדום גורם לי לצחוק.
"סתם סתם, אני יודעת שאתה לא אוהב את כל החיות האלה בוהים בי"
"את אוהבת לגרום לי להרגיש לא בנוח"
אמר מכסה את פניו, אני מסתכלת עליו בחיוך עד שמשהו נעמד על יד השולחן, דמותו של ג'קס עומדת לידי והוא מביט בי בשמחה.
"אני יכולה לעזור?"
שאלתי בחשדנות.
"אני יכול לדבר איתך בצד רגע?"
שאל והלך, ללא אפשרות לענות אני מסתכלת על הנסיך שרומז לי ללכת אחריו, הוא הולך לכיוון חדר מדרגות שמוגן על ידי שומר מאיים. נראה שאומר לו דבר מה ועולה.
השומר מסתכל עליי והבנתי שמחכה שאני אעבור, וכך עשיתי. החדר היה חשוך עד לרגע שג'קס הדליק את המנורות.
"שמח שבאת"
אמר בקול ערמומי.
"לא נותרה לי ברירה"
אמרתי בציניות, הוא מתקרב אליי ומרשה לעצמו לגעת בסנטרי.
"מצד אחד עצוב מצד אחד משמח"
לחש בזמן שהוא מעביר את אגודלו על שפתיי.
"מה?"
אני אומרת מנסה לדחוף אותו ממני אבל הוא איש זהב והם חזקים.
"עצוב ששימשת כחפץ לאביך עד למצב שהוא אימר עם גופך, שמח שאני הוא זה שמקבל את הפרס ואותך לנצח"
הלב שלי נעצר, הכאב כאילו והכניס לי סכין ללב, עצרתי וכך גם נשימתי. הגוף לא זז והראש שלי מריץ את מילותיו בתוכו כאילו והקסטת תקוע על אותו רגע מפחיד בסרט.
"נראה שלא ציפית לזה"
לחש לאוזני, ידו עוטפת את הלחי שלי ומפנה את פניי אליו, הוא מתקרב קרוב וקרוב יותר ואני לר עושה כלום, הגוף לא מקשיב להוראות שלי, רגע לפני שהוא נישק אותי ביל, הנסיך עוצר אותו.
"בואי"
הוא אומר מסתכל על ג'קס בזעם, ידי נמשכת לכיוון היציאה וכך גם לכיוון החדר, המחשבות שעוברות בראשי לא מפסיקות ממחשבה לאחרת כמו כלב שרודף אחר זנבו.
הדלת נסגרת ומבטו מופנה אליי, הוא נראה יותר מעצבני הוא זועם אבל לא בגללי בגלל ג'קס. הוא מתקרב אליי בצעדים מהירים, ואני לא זזה ממקומי. הוא מושך אותי לחיבוק, הוא רוצה להוציא את הכאב הזה, את הסכין החדה שחותכת את בשרי.
"מה עובר עלייך?"
שאל בזמן שידו עוברת בשיערי, אני לא יכולה להסטיר את הרגשות שלי ממנו, ידי עולות אל כתפיו ומשם לצווארו הוא מתקופף כדי שיהיה לי קל יותר.
"אני שלו"
אני אומרת שורטת את צווארו בזמן כיפול ידי לאגרוף.
"אני החפץ שלו"
גופי רועד ועיניי מתמלאות במים.
"הכל בסדר, הכל יהיה בסדר"
אמר מנחם אותי, הוא מרים אותי ומושיב אותי על המיטה.
"אחרי הכל תמיד יש אפשרות שלישי"
אמר מחייך ונושק למצחי, ידי עדיין מונחית על צווארו ואני מעריכה את הרגע שאני מסתכלת לתוך עינייו ואני רואה את הביטחון שלו בי, הוא היחידי שגורם לי להרגיש מיוחדת, הוא היחידי שבאמת אוהב אותו והוא היחידי שאני ילחם להיות לצידו.
YOU ARE READING
The Fallen Angel
Fantasyהסיפור הזה מעוד מסובך במיוחד אם אני כותבת אותו אבל אם לקצר אותו בלי ספויילרים הוא מדובר על נסיך והשומרת שלו מפה אתם תצטרכו לגלות לבד להן ואיך הסיפור שלהם הולך (הסיפור הזה כבר פורסם על ידי ממי שתמך אחר ושם הרסתי את הדמיות לכן החלטתי לשכתב אותו אז אם...
