The Fallen Angel

פרק 3

"איך הוא חושב שלא יזהו אותי עם אני מכירה חצי מהעיירה"

אני ממלמלת לעצמי בזמן שאני מחפשת בגדים "יפים". בשבילי זה מסובך, כל היום אני הולכת בשריון ובאימונים אני במכנס קצר וגוזיית ספורט, מאיפה אני אמורה להוציא דברים יפים? אני מתעצבנת מהעובדה שאין לי בגדים רגילים וזה אף כואב קצת בלב.

לבסוף מצאתי בפינה החשוכה של הארון שלי בגדים "יפים" סוודר בצבע תכלת פסטל שחושף את כל פס הכתפיים עם כתפיות שחורות כך שהחולצה לא תיפול, טייצ' שחור ונעליים אפורות. לבסוף שמתי בושם ודאודורנט כי למה לא?

אני מסתכלת על השעון ו...עברו רק 10 דקות, התחלתי ללכת לכיוון מקום המפגש ואז נזכרתי שלא לקחתי איתי את התיק עם הכסף, חזרתי לקחת את התיק השחור בצורת חתול שלי ושוב הלכתי, הגעתי למקום ונשארו חמש דקות.

"וואו"

שמעתי לחשה מעלי, הנסיך ישב על השער מביט בי מלמעלה. הוא לבוש בג'ינס כחול עם קרעים, חולצה בצבע לבן וג'קט שחור שיערו מבולגן וקצת רטוב כנראה שהספיק להתקלח.

הוא קופץ לאדמה וממשיך להסתכל עליי, עיניו סורקות כל פרט קטן בי, הוא מסיים את הסריקה עם חיוך עליז.

"הולכים"

אמר תופס בידי ומושך אותי בעדינות לעיירה, עברו בנינו כמה אנשים והוא היה צריך לעזוב את ידי בכדי שהם יעברו, אני לא יודעת למה אבל לא רציתי שהוא יעזוב.

"בוקר טוב סול"

כמה מהמוכרים צועקים לי, אני מחזירה חיוך ושלום עם היד, ידו שוב נרגשת על שלי מה שגורם לי להסתכל עליו, הוא מחייך אליי וממשיך להסתכל על הדרך.

הלחיים שלי מקבלות גוון אדום ברגע שאני מחזירה את מבטי לרצפה, הגענו לשוק הראשי.

"את צריכה לקנות ירקות למטבח שמעתי שהם צריכים לחדש את המלאי, פה יש כמה מקומות טובים"

אני מסתכלת סביבי ורוב הדוכנים שייכים לעשירי העיירה.

"תקני פה"

אמר מכוון אותי לדוכן של אישה מבוגרת, היא לבושה בחלוק ישן וחום, לין, היא סבתא לשני ילדים יתומים, ההורים שלהם נהרגו כשנשדדו.

"בוקר טוב לין"

"סול"

אמרה בשמחה, היא רצה לחבק אותי התקופפתי בשביל לחבק אותה חזרה והתייצבתי.

"כמה זמן לא ראיתי אותך, למה לא באת כל הך הרבה זמן?"

"סליחה לין...הייתי צריכה להישאר בארמון לתקופה ארוכה..."

אמרתי מחזיקה בידי במבוכה, אני מסתכלת על הסחר שלה, כל הירקות טריים, הפירות בצבע מגרה והדוכן נקי ומסודר. שאר הדוכנים מסביבה לא נראים ככ טוב אפילו כמה מהירקות מלוכלכים.