"כשסוף השנה הגיעה, החלטתי לחזור לקוריאה. להיות איתך. אבל נעלמת" הוא אמר.
דמעות יצאו מעיני.
לא יודע בדיוק למה.
הוא היה חסר לי.
ממש.
תבינו אותי.
או שלא?
"אני באתי לבית הקפה ואמרו לי שעברת לאמריקה, תודה שזה מדכא" הוא המשיך לדבר.
"זה מדכא" אמרתי.
כי זה נכון.
זה מדכא.
אני רציתי להיות איתו כל הזמן הזה.
חשבתי שאני משוגע.
שאני מדמיין אותו.
לא דמיינתי.
זה הוא.
ראיתי אותו.
YOU ARE READING
A little crush
Romanceסיפור בנקודת מבט באקהיון. מה קורה לאהבת קיץ? אהבת נעורים. הפרקים קצרים.