The honey-

2K 103 4
                                    

נועם בתמונה-

יצאתי מהחדר, התקדמתי לשער הפנימייה והמכונית של ענבל בדיוק נעצרה מול השער, יצאתי אליה והיא יצאה מהמכונית.

הדבר הראשון שעשינו שהיא יצאה זה להתחבק, שבועיים לא ראיתי אותה.

״יפה שלי״ היא לוחשת ומנשקת את ראשי, היא מתנתקת ממני ובוחנת אותי.

״לא ישנת?״ שאלה שהסתכלה על השקיות בעיניים שלי, כן.

״לא, לא התאפרתי״ שיקרתי והיא הנהנה, ״מה זה?״ היא שאלה והצביעה על הפלסטר שהיה על זרועי.

״כלום..״ מלמלתי, ״מאיפה השגת?״ שאלה לפתע.

״אנ-״ היא קטעה אותי ״מאיפה?״ שאלה.

״אני לקחתי אחד וזהו״ אמרתי והיא התרחקה ממני קצת, ״מישהו תפס אותך?״ שאלה.

״ליאור והוא לקח לי את כולם״ לחשתי, ״כולם?״ מלמלה בשאלה.

״קניתי כמה״ אמרתי והשפלתי את ראשי.

״הבטחת לי״ אמרה והרימה את ראשי, ״אני מצטערת״

״תסתכלי לי בעיניים,״ ביקשה ועשיתי את זה.

״אני אוהבת אותך, אני כאן, תפסיקי עם הדבר הטיפשי הזה, תתבגרי, את כבר שנה וחצי נקייה, למה להרוס?״ שאלה ונענעתי בראשי.

״ברחתי מהגמילה, לא הייתי בגמילה, הייתי אצל הסוחר סמים שלי בשבועיים הראשונים ואז ברחתי ממנו שנגמר לי הכסף, נגמלתי בעצמי.״ אמרתי והתחלתי לבכות.

״את שיקרת לי, ולבית משפט?״ שאלה בכעס והנהנתי.

״קחי״ אמרה ונתנה לי את השקית, ״את כועסת?״ שאלתי.

״מאוכזבת לא כועסת״ אמרה והפנתה אליי את גבה, נכנסה למכונית ונסעה.

-

נכנסתי לחדר ונפלתי לרצפה, הסתכלתי על השקית והוצאתי ממנה את התרופה, היה בשקית עוד משהו והוצאתי אותו. אלבום תמונות.

פתחתי אותו והוא היה ריק מתוכן ובסוף האלבום היה פתק ותמונה שלי, של ענבל ושל רוי.

׳כל פעם שיהיה ביקור נצטלם ונביא לך תמונה משותפת שלנו והכל יהיה לנו כמזכרת באהבה רוי בוי שלך׳ חייכתי ונשקתי לתמונה.

יש לי משפחה חדשה.

הוצאתי את התמונה והנחתי אותה בקצה המראה, ״תמיד היית יפה״ נשמע הקול של ליאור.

״אני מצטערת על אתמול,״ אני לוחשת והוא מהנהן, ״דיברתי עם המנהלת וסיפרתי לה על ההתקפים שלך, היא אמרה שהיא יודעת והמלצתי לה להשאיר אותך לבד.״ אמר והסתובבתי אליו בכעס.

״מי הסכים לך להתערב?״ צעקתי בשאלה, ״את לא מוכנה וצריכה להיות בחדר עם שותפות נוספות, יש לך הרבה התקפים ויהיה להן קשה לעזור לך, ואני מתכוון בקושי נפשי.״ ענה ברוגע.

Second ChanceWhere stories live. Discover now