Second chance-

5.3K 162 16
                                    

דילן בתמונה-

חייכתי, הוצאתי את המזרק החד פעמי וזרקתי לרצפה, הנחתי פלסטר על אותו מקום עם הוריד הבולט והנקודה האדומה והקטנה, קטנה יותר מנקודת חן.

הצעדים של ליאור נשמעו מעבר לפינה וניגשתי אליו, הוא חייך וחיבק אותי, ״כאן התחבאת?״ שאל וצחקתי.

״פעם אחרונה שאת נכנסת לכאן טיפשה״ אמר וצחקנו בעודנו פוסעים לעבר ביתו.

״לקחת את הזמן בלחפש אותי״ לחשתי וצחקתי בקולי קולות כמו -משוגעת.

״דילן תפסיקי לצחוק ככה״ לחש ושחרר את ידו מידי, הוא נרתע ממני.

״אני מפחידה אותך ליאו?״ שאלתי והוא הרים את גבתו ואז הסתכל על זרועי שרעדה, לבדה.

״שוב?״ שאל וקימץ את אגרופיו, הוא אחז בזרועי והרים את שרוול חולצתי עד הסוף, הוא תלש את הפלסטר וראה את הנקודה הקטנה שמסביבה משתהה סימן כחול. הוא אפילו לא שם לב לצלקות שלי. הוא גם לא יכול, יש מעליהן טונות של איפור.

״תפסיקי לקחת את החומרים האלה!״ צרח באמצע הרחוב, הרחוב היה ריק מאיש מלבד כמה צעירים שתויים.

״זה מרגיע אותי לילו״ לחשתי ומצמצתי את עיניי, ״זה לא מעניין אותי, נמאס לי לדאוג לך, נמאס לי לאהוב אותך די״ לחש.

Second ChanceWhere stories live. Discover now