פרק 11

11.1K 536 50
                                    

-נקודת מבט אלמוג-

״אז..?״ אדיר אמר שהוא הוריד אותי בבית שלי, ״אז?״ שאלתי בחזרה, ״מה את אומרת יש לך זמן אליי?״ הוא שאל וצחקתי, ״תקשיב.. אני אישה עסוקה״ אמרתי והנפתי את שיערי באוויר ואז צחקנו ביחד, ״אני מפחדת שנתקדם מהר מידי״ אמרתי, ״מה זאת אומרת מהר מידי? אם זה אז זה זה״ הוא אמר, ״כן אבל עכשיו זה נראה שזה זה ואז פתאום לא יסתדר לך? לא מתאים לי להתאהב ולהיפגע״ אמרתי, ״תהיי בטוחה שאני לא אפגע בך, בסדר?״ הוא שאל והחזיק את ראשי עם שתי ידיו, ״מבטיח?״ שאלתי, ״יש לך את המילה שלי, ואת יודעת מה זה מילה של מישהו כמוני, ברזל״ הוא אמר וצחקתי, ״אז?״ שאלתי, ״אה כאילו לנשק אותך וזה?״ הוא שאל ואני צחקתי על הטמטום שלו, ״אתה לא רוצה? לא צריך״ אמרתי והסתובבתי, ״בואי לכאן״ הוא אמר ומשך אותי אליו, הנשיקה הזו הייתה פשוט וואו! ואני יודעת שזה נשמע מפגר כי נשיקה זו נשיקה אבל זו הייתי נשיקה אחרת מכל הנשיקות שהיו לי עד עכשיו, היו פיצוצים בלב והרגשתי כאילו מישהו משחק עם הלב שלי כיפים מרוב שהוא פעם כלכך חזק, הרגשתי כאילו אנחנו מתנשקים רק כמה שניות בכלל לא הרגשתי את הזמן עובר, לא רציתי שהוא יעבור.

-נקודת מבט אדיר-

״הלו?״ עניתי לטלפון כשהתעוררתי, ״בוקר!״ שמעתי את הקול של אלמוג, ״מה השעה?״ שאלתי אותה ושיפשפתי את עיניי, ״9 בבוקר״ היא אמרה ״יש שעה כזאת?״ שאלתי והיא צחקה, ״רציתי להגיד לך שנכבה לליאן הטלפון ואנחנו הולכות לקניון אחרי בית ספר אז היא לא רצתה ללכת בלי להגיד לך״ היא אמרה, ״ומה איתך?״ שאלתי, ״מה איתי?״ היא שאלה, ״לא רצית להודיע לי?״ שאלתי והרגשתי את החיוך מתפרש על פניי, ״למה לי?״ היא שאלה בהתגרות, ״אוי כמה שאת מעצבנת״ אמרתי, ״יאללה ימגעיל לך תצחצח שיניים״ היא אמרה, ״איי נגעלת ממני?״ שאלתי, ״ביי אדיר״ היא אמר וניתקה, מה זה זה? היא באמת ניתקה? אני לא רגיל לדברים האלה, תתרגל אדיר זה הולך להימשך הרבה זמן, שמעתי קול בראש לי אומר וחייכתי.

-נקודת מבט אלמוג-

״נו בואי לשם!״ ליאן גררה אותי לאחת החנויות בקניון, ״רגע! אני באמצע לכתוב הודעה לאדיר״ אמרתי, ״וואי איזה זוג דביק״ היא מילמלה וצחקתי, לפתע צלצול טלפון נשמע וזה היה הטלפון שלי כי הטלפון של ליאן כבוי, ״הלו?״ ליאן ענתה, מתי היא הספיקה לקחת לי אותו?, ״די אדיר! אל תתקשר אליה בשעתיים הקרובות״ היא אמרה לו וצחקתי, שמעתי את אדיר צועק בצד השני ומצאתי את זה כמשעשע, ״אוי אתה רוצה לדבר עם חברה שלך? לא״ היא אמרה, ״ליאןןןן!״ הוא צעק וליאם ניתקה לו, ״יאללה! לזארה!״ היא אמרה ומשכה אותי לשם.

״הלו?״ עניתי לשיחה ה100 מאדיר, ״אני כועס״ הוא אמר וצחקתי, ״על מה?״ שאלתי בתמימות, ״לא רק שנתת לה את הטלפון שלך! אני גם שומע אותך צוחקת ברקע כשהיא אומרת לי להתקשר״ הוא אמר בעצבים, ״אמרתי לך שאנחנו הולכות לקנות בגדים״ אמרתי, ״יש לך כסף?״ הוא שאל וכיווצתי את גבותיי, ״יש לי מספיק״ אמרתי במעט עצבים, ״מה יש?״ הוא שאל, ״סתם, מעצבן אותי העניין הזה שאתה חושב שאני ענייה״ אמרתי, ״אני לא חושב שאת ענייה פשוט..״ הוא אמר וקטעתי אותו, ״אל תדאג לי, נשאר לי כסף מהעבודה ודניאל התחיל לעבוד, אמרתי לך״ אמרתי, ״בסדר מאמי, מצטער״ הוא אמר, ״זה בסדר״ אמרתי, ״אוהב אותך״ הוא אמר, ״גם אני״ אמרתי בחיוך ענק.

תעקבו אחריי עוד עוקב אחד ויש לי 500!!

The debtWhere stories live. Discover now