פרק עשירי- רגשות מעורבים
השיר לפרק: top of the world
"התחושה שמציפה אותי כשאני איתו, היא לא ברורה. הוא מעלה בי זעם, תסכול, אי הבנה, ובו זמנית אושר. הוא גורם לי לצחוק, ולהשתגע, ואני לא יודעת איך לתאר אותו במילים. אני רק יודעת שהוא האדם שהכי טוב לי, שהכי כיף לי, הכי מנחם לי, והכי כואב לי להיות איתו. אה, וגם שאני מאוהבת בגבר הזה בטירוף".
***
אני נושמת נשימה עמוקה ובולעת את רוקי לפני שאני צועדת לכיוון ליאור צעד אחד בודד.
"כן, האוויר פה דווקא די נעים." אני לא יכולה שלא לחייך חיוך קטן.
אפילו כשאני כועסת עליו, פגועה ממנו, חיוך קטן מתגנב לשפתיי.
זה הקסם שלו, אני מניחה.
"אה, אוקיי." חיוך רחב פרוש על פניו וגם הוא צועד לכיווני צעד אחד בלבד.
בעיניים שלו מנצנץ שעשוע ילדותי שכמעט וגורם לי להאנח, מוקסמת לחלוטין.
"אז אני יכול לבוא לעמוד לידך?" הוא שואל, אבל לא מחכה לתשובה שלי ולוקח עוד צעד לכיווני.
ואז אני נזכרת לשם מה התכנסנו כאן. והחיוך נמחק מפניי, ואת מקומו תופסת הבעה חמוצה.
אני לא מגיבה לדבריו, רק שולחת לעברו מבט סולד וזועף.
העיניים של ליאור מבריקות בהבנה, אך החיוך המשועשע לא נעלם מפניו.
הוא מתקדם לעברי צעד, ועוד אחד, ואחריו עוד אחד, עד שלבסוף נעמד מולי ובוחן אותי.
"את רעבה?" העיניים שלו פוזלות אל הבטן שלי, ואני מבינה כבר על מה הוא חושב.
אני באמת קצת רעבה...
השפה התחתונה שלי נלכדת בין השיניים שלי ואני מרגישה את לחיי מתחממות. הן בטח הפכו להיות כל כך אדומות, שגם בחשיכה ליאור מבחין באדמומיות.
הבטן שלי מדברת במקומי. צליל מוזר בוקע מבטני ומבוכה עוטפת אותי.
"קצת."
החיוך שלו מתרחב, אבל אני לא מתרככת. בנתיים. אני מוחקת את ההבעה הנבוכה מפניי ושולחת לעברו זוג עיניים רושפות.
"בואי נלך לאכול משהו." ליאור מסיים את השיחה בנינו במשפט הזה, מסובב את גבו והולך לכיוון הרכב שלו. הוא לא מביט אחורנית כדי לראות אם אני באה או לא, והבטחון העצמי שלו מרתיח אותי.
קרקור בטן נוסף מתקיף אותי. אני שולחת מבט אומלל אל הרכב של ליאור, ומתקדמת לכיוונו.
הצעדים שלי קטנים ולא בטוחים, וכל מה שאני חושבת בדרך אל הרכב זה כמה אני חלשת אופי.
איך זה שאני נכנעת לכל אחד שמציע לי קצת אוכל?
מה נהיה ממני?!
אני מתיישבת בכיסא שליד הנהג וחוגרת את עצמי. אני חושקת שיניים ומפנה את ראשי אל החלון.
אני לא מתכוונת לדבר איתו, כל הערב. אני רק אוכל.
ואשתה.
ואולי אני אשאל אותו גם מה לעזאזל הוא חושב לעצמו שהוא לא שולח הודעה במשך שבוע, או יוצא עם החברה הכי טובה שלי למרות שאני בהריון ממנו?!
YOU ARE READING
EUPHORIA|| אופוריה
Romanceכל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמע...
