פרק תשיעי- טעויות והשלכות
השיר לפרק: coldplay- something just like this
אנשים עושים טעויות. בין אם אלו טעויות גדולות, או טעויות קטנות, לכל הטעויות יש השלכות. אבל לא כל" הטעויות הן רעות.
יש טעויות שישנו את הגורל שלנו, ויכניסו אנשים חדשים לחיים שלנו ויוציאו אנשים ישנים. ואולי, זה לטובה."
העיניים שלי נודדות אל אופיר, וגם אל הגבר שלצידה. גבר שרק מלפני שבוע נשק לשפתיים שלי וליטף את הפנים שלי, הרגיע אותי וגרם לי להרגיש בטוחה במקום שבו אני נמצאת.
גבר שנגע בכל איזור בגוף שלי, ליטף, נישק.
גבר שהבטיח להיות שם לצידי, למרות שהוא לא חייב. למרות שאנחנו לא מכירים הרבה זמן, הוא רצה לתת לי יד וללכת איתי בדרך הקשה הזאת. ועכשיו, כל ההבטחות, נראה שהן הופכות לשקרים שהוא פיזר רק כדי לצאת מהסיטואציה ללא רושם רע. והכל מתעצם כשהלב שלי כואב ועכשיו סוף סוף מקשיב לראש, שאמר מלכתחילה שבחיים לא מקבלים מתנות סתם, הן לא נופלות מהשמיים, ועל הטעויות שאנחנו עושים אנחנו תמיד משלמים את המחיר. לפעמים המחיר כבד, לפעמים פחות.
בהתאם לטעות שלנו.
"היי!" אופיר מחייכת חיוך רחב ואני חוזרת למציאות. אני עוזבת את המחשבות שלי בצד, ומזייפת את החיוך הכי גדול שאני מסוגלת לחייך. אני נעמדת באיטיות ונותנת לאופיר למשוך אותי לחיבוק מוחץ.
מה הולך פה?
אני נושאת עיניים אל ליאור. הוא מביט בי ואני לא מצליחה לפענח את המבט שבעיניו. ערבוב של צבעים, רגשות, ונראה שהוא טיפה מתבייש בעצמו, כי הוא משפיל את מבטו ומנמיך את ריסיו מטה.
אני מסיטה את עיניי ואני ואופיר משחררות את החיבוק.
"היי אביגיל, מה קורה, חמודה?" אופיר מחייכת חיוך רחב אל אביגיל, אך הילדה הקטנה והזעפנית שלי רק מנידה בראשה לשלום ולוקחת את הטלפון שלי, שמונח על השולחן, ומתחילה להתעסק בו.
אופיר מכחכחת בגרונה במבוכה ומתיישרת בחזרה. היא מסדרת את השמלה שלבשה, שמעט התקמטה, אבל זה מסתדר בשניות.
"מה איתך?" אופיר עכשיו פונה אלי. ואני בקושי יכולה להתרכז. העיניים שלי רוצות לחזור להביט בליאור, בשיער הפרוע שלו, ובידיים שלו, שנגעו בכל גופי. אבל אני ממשיכה להביט באופיר. כי אני יודעת עכשיו, ביני לבין עצמי, שליאור לא שווה את המבטים שלי. הוא פיזר הבטחות שהאמנתי להן. חשבתי שאת התקופה הכי מוזרה, קשה ומבעתת בחיים שאני אני אעבור עם גבר שקצת יותר חכם ושקול ממני. לא ביקשתי ממנו את הנשיקות לפני שבוע, ברכב שלו. לא ביקשתי את המגע שלו ואת ההבטחות שלו. הוא ייזם את הכל. ואני הייתי טיפשה והאמנתי לו. "חיה, את יודעת." לא יכולתי לצאת יותר דיכאונית ממה שכבר יצאתי.
आप पढ़ रहे हैं
EUPHORIA|| אופוריה
रोमांसכל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמע...
