הנחתי את הטלפון לידי, בהיתי בקיר מחייכת ותוהה מה יהיה מחר עד שנרדמתי..
~
פקחתי את עיניי לאט שהאור מסנוור אותי וגורם לי לשים כרית על הראש.
התחלתי לחפש את הטלפון שלי כשאני עדיין עם כרית על הראש ככה שמיששתי את כל המיטה עד שמצאתי, פשוט אל תנסו לדמיין את זה, בדקתי מה השעה בטלפון רואה שהשעה שבע ונרדמתי לשעה וחצי..
הכרחתי את עצמי לקום שכל מה שבראשי היה אוכל, הלכתי לאכול וכשסיימתי נכנסתי למקלחת.
יצאתי ולבשתי פיג'מה.
נכנסתי למיטה עם הטלפון, בודקת שלא שכחתי לענות לאף אחד והלכתי לישון..
-
אחרי שגרת הבוקר הרגילה ולקראת סוף אחת המשמרות המצחיקות ביותר דיברתי עם עומר וזה היה ככה:
עומר החבר הכי טוב אבר נבר פוראבר עד הקבר ומעבר: "אהבלה את בעבודה?"
אני: "לא אז אני בחופשה בהוואי מפגר"
עומר החבר הכי טוב אבר נבר פוראבר עד הקבר ומעבר: "חה מצחיק, שמעי אני מתעכב קצת אז תחכי לי בקניון שאת מסיימת לעבוד"
התאכזבתי. כאילו טיפה. אני לא אוהבת אותו או משהו. נכון? כן? לא? טוב די. חבר הכי טוב וזהו.
לפני שהספקתי לענות להודעה של עומר הרגשתי שתי ידיים מכסות את עיניי..
הסתובבתי וראיתי את רוי, ילד שעובד איתי
"תגידי איפה היית אתמול אחרי משמרת?" הוא שאל.
"נשארתי בקניון כמה שעות" עניתי בלי להבין מה הוא רוצה.
"ולא חשבת לומר לי שאת נשארת פה?" הוא אמר רציני.
באתי לשאול מה יש לו ואז קלטתי,
הוא היה אמור לקחת אותי הביתה, הלכתי להחתים כרטיס ולומר ביי לנועה אבל אז הכרתי את ליבי ואז את עומר..
אופס?
"אויייייייי שיטטטטטט היית אמור לקחת אותיייי" צעקתי והבהלתי אותו.
"די. באמת? מה את אומרתתת" הוא אמר עם הציניות המציקה שלו.
"סליחה סליחה סליחה סליחה אבל היי הכרתי שני חברים חדשים אז אפשר לומר שזה בזכותך" חייכתי את חיוך שהוא אף פעם לא יכול לעמוד בפניו.
"די עם החיוך הזה שלך די, פעם אחרונה שזה קורה קרצייה יש לך מזל שאני חמוד היום" הוא אמר והצמיד אותי לחיבוק דוב חזק.
"הייייייי מה זההההה" הוא צעק לי באוזן תוך כדי שהוא מצביע על משהו....
YOU ARE READING
my best friend is a player
ChickLitקוראים לה שירה, עולה כולה לכיתה ט', לא חשבה שאותה עבודת חופש בקניון תגרום לה לפגוש את עומר, הילד החתיך עם הביטחון הגבוה שלא מפחד מלהיות עצמו וממה שיחשבו עליו, הוא שחקן אבל אי אפשר לגלות את זה עד שנפגעים ממנו, יש בו משהו שגורם לכולן להתאהב בו מבלי ל...
