my best friend is a player

פרק 11 - שקרים של אהבה.

"פוראבר." עומר קבע ונלחצנו אצבעות עם אותה הבטחה.
~
*כעבור שבועיים*
ישבתי על המיטה בישיבה מזרחית והתכתבתי עם שחר בווצאפ.

עומר החבר הכי טוב אבר נבר פוראבר עד הקבר ומעבר: "שירוש תבטלי תוכניות, אני בא היום"

עומר החבר הכי טוב אבר נבר פוראבר עד הקבר ומעבר: "ותפסיקי להתכתב עם אנשים שהם לא אני"

אני: "חחחחחחחחח טוב המפקד, מתי אתה בא? מתגעגעת"

עומר החבר הכי טוב אבר נבר פוראבר עד הקבר ומעבר: "עוד שעה יוצא אז אני אגיע בשלוש-שלוש וחצי נראה לי. מתגעגע יותר"

עומר גר בצד השני של הארץ, אני באמת לא יודעת למה הוא עובד פה.
כאילו בשביל מה הסבל הזה של כל כך הרבה אוטובוסים, בשביל מה.
הלוואי והוא היה גר פה.
קרוב אליי.

אני: "חיים שלי נראה אלאדין😌"

עומר החבר הכי טוב אבר נבר פוראבר עד הקבר ומעבר: "אהובה נחליט שאגיע, אני צריך להתארגן אז אני אדבר איתך אחר כך❤"

אני מתה עליו.
לא יודעת למה הקשר שלנו כל כך טוב אבל ככה זה.
הוא שלי ואני שלו.
הוא כמו התאום שתמיד חלמתי עליו..

החופש נגמר עוד מעט.. עוד שבוע.. זה כלום..
זה לא מספיק..
עבר לי מהר מדי!! :(

*אחרי שעתיים של שעמום*
השעמום השתלט עליי וניסיתי למצוא מה לעשות עם עצמי.
ירדתי לסלון והפעלתי טלוויזיה, היה מרתון 'קסם של הורים' אז זרמתי..

צלצלו בשער אז במקום לענות, החלטתי לצאת לבדוק מי זה.
יצאתי לבושה בפיג'מה עטופה בשמיכת צמר, ככה שאם זה יהיה גנב שבודק אם יש מישהו בבית, הוא יבין שעדיף לעבור לשכנים.

פתחתי את השער ועומר הסתכל עליי צוחק למראה הפ'יגמה של פוזי הדוב מ'החבובות' פלוס השמיכת צמר שעוטפת אותי.

"עומרררררררר" צרחתי וקפצתי עליו בחיבוק.

עומר נישק אותי בלחי, הרים אותי ונכנס איתי הביתה כשאני בידיו.
"אבל.. חשבתי שאתה אמור לבוא בשלוש.. ומאיפה אתה יודע איפה אני גרה ורגע מה?" שאלתי מבולבלת
"הפתעתי אותך, אני יודע הכל ורגע כן" החזיר לי מחייך..

התיישבנו על הספה בסלון ועומר הסתכל על מסך הטלוויזיה שהיה עצור על איזשהו פרק של 'קסם של הורים'..
הוא לקח את השלט מהשולחן והמשיך את הפרק..
איכשהו יצא מצב ששכבנו מחובקים עם שמיכה ביחד..

"אבל אני רוצה לראות אלאדיןןןןן" ייבבתי שעומר היה שקוע לגמרי באותו פרק של 'קסם של הורים'.

"עומרררררררררררר" המשכתי להתלונן אבל הוא המשיך להתעלם.

באתי לקום להביא משהו מהמטבח אבל עומר תפס בידי, "לאן?" הוא התיישב והתחיל לשאול
"למקום שאני מרגישה רצויה, המטבח" אמרתי עם פרצוף של ילדה בת ארבע ובאתי ללכת שוב..

אך עומר שוב עצר אותי והפעם הוא פשוט משך אותי אליו והושיב אותי על ברכיו כשהוא משעין אותי על חזהו.
"בשבילי, את הכי רצויה בעולם, תמיד" הוא אמר ונגע בזרת שלי כרמז להבטחה שלנו.
הוא נישק את לחיי וחיבק את מותניי.

"אז אלאדין?" שאלתי עם פרצוף מרושע, הורסת את הרגע שהיה.
"אז אלאדין" הוא קבע.
"אבללללל" הוסיף
"מה" הסתכלתי עליו במבט מבולבל
"את הולכת להכין לי פופקורן"
"עוד משהו בשביל האדון?" שאלתי בציניות
"כן, תחזרי מהר" הוא ייבב עם פרצוף כלבלב.
חייכתי והלכתי להכין פופקורן..

*אחרי חצי שעה*

"מה זה הסרט הגרוע הזההה? זה הסרט הכי משעמם שראיתי עד היוםםם" עומר התלונן.
"אויש שתוק"
"אבל אז אני לא אוכל את מה שרציתי" הוא התחכם.
"ומה רצית להגיד?" שאלתי בסקרנות.
"לומר שאני אוהב אותך" הוא אמר בצחוק עם פרצוף מפגר.
"לא" הכרזתי.
"מה לא?" שאל לא מבין
"רק בלי" לחשתי בשקט
"רק בלי מה?" עומר שאל מנסה לגרום לי לסיים את המשפט, המשפט שלא רציתי לומר..
"רק בלי שקרים של אהבה" מלמלתי בשקט בקול שבור.
"נפגעת ממנה?" הוא שאל בשקט.
"רואה את זה?" שאלתי מצביעה על ליבי.
הוא הנהן בלי לומר מילה.
"הוא נשבר כל כך הרבה פעמים, כבר אין לי את הכוח למצוא דרך לתקן אותו, עוד שבר אחד או פעמיים, וזהו. זה הכל." אמרתי בשקט ועליתי לחדר.
התיישבתי על המיטה והפעלתי את הטלוויזיה.
שמתי פרק של 'עושות בכאילו' וניסיתי להתרכז בתוכנית מאשר בזיכרונות שמציפים אותי..

*נקודת מבט עומר*
"הוא נשבר כל כך הרבה פעמים, כבר אין לי את הכוח למצוא דרך לתקן אותו, עוד שבר אחד או פעמיים, וזהו. זה הכל." היא אמרה בשקט ועלתה לחדר.
במקום לעלות ישר, החלטתי לשבת על הספה ולתת לה קצת זמן לעצמה..
הייתי בטלפון ואחרי עשר דקות עליתי לחדרה בשקט.
הצצתי דרך הדלת וראיתי אותה שוכבת על המיטה כשהיא על הצד עם הגב לכיוון הדלת תןך כדי שהיא רואה סדרה כלשהי בטלוויזיה.
נכנסתי בשקט לחדרה מבלי לומר כלום.
נשכבתי לידה, הסתובבתי על הצד וחיבקתי אותה.
פשוט חיבקתי אותה..
●
שבת שלום👑
●