כשהגעתי אל ליבי ראיתי שהיא דיברה עם מישהו וכשהוא הלך היא אמרה "זה הילד שהחליף איתי, תראי איזה חתיך הורס אני מתההההה"
מה שלא ידעתי באותו הרגע, היה שאותו ילד הולך לשנות את החיים שלי לגמרי..
~
אבל את זה תבינו בהמשך..
צחקתי כשראיתי את ליבי בוהה באותו הילד כשרעיון עלה במוחי, גורם לי לחייך חיוך זדוני..
הלכתי לכיוון אותו ילד מצחקקת כשליבי מסתכלת עליי, מפחדת ממה שאני הולכת לעשות..
אותו הילד הסתכל עליי וחייך ועם לומר את האמת, אני די בטוחה שהוא לא הבין מאיפה נחתתי עליו ומה אני רוצה, "היי" הוא אמר לפתע, שובר את השתיקה המביכה..
"היי מה קורה?" השבתי מלאת ביטחון שלא ידוע מאיפה אותו ביטחון נכנס בי..
"אני עומר" אמר מחייך ומצחקק אחרי שקלט שעדיין לא עשינו היכרות..
"נחמד לך" עניתי מחייכת חיוך מתחכם.
"אז את מתכוונת לומר לי את השם שלך או שאת בעניין להמשיך לייבש אותי?" הוא שאל מחזיר לי באותו פרצוף מתחכם.
"נעע אני מעדיפה להמשיך לייבש אותך, חוץ מזה" קטעתי את עצמי כשהתחלתי לצחוק.
"מה חוץ מזה?" הוא שאל סקרן.
"אני ילדה מוזרה ומשוגעת ובכלל באתי לכאן לומר לך משהו אחר" המשכתי.
אותו עומר התחיל לצחוק "אז לפחות תגידי לי מה באת לומר לי".
חייכתי חיוך רשע מסתובבת לליבי ואוי חבל שלא ראיתם איזה פרצוף מפוחד היה לה באותו הרגע..
"רואה אותה?" שאלתי מצביעה על ליבי שחשבה איפה לקבור את עצמה, הוא הנהן וסימן לי להמשיך לדבר..
"זאת ליבי, הילדה שהחלפת, היא מוסרת שאתה חתיך הורסססס אבל אני אישית לא רואה את זה" נתתי לו מכה קטנה על הכתף והסתובבתי מתחילה ללכת לכיוון ליבי.
"אין.. מ.. מפגרו.. ת כמו..ך" ליבי גמגמה תוך כדי שהיא נחנקת מצחוק.
"תגידי, המנהל אמר לך שאת עוברת לפה או שהוא החליט מעצמו? אני פשוט יודעת שמפטרים פה מלא ילדים על כל דבר קטן אז שלא יפטרו אותך על זה.." אמרתי מנסה להעביר נושא.
"אממ את האמת שהוא פשוט בא לפה.." היא אמרה עם מבט חושש שהיא קלטה שהיא לא בדקה את זה עד הסוף.
"את רוצה שאני אלך לבדוק?" הצעתי בכוונה לנסות להרגיע אותה.
"את יכולה?" היא שאלה אותי בחשש.
"כן ברור" צחקקתי מתחילה ללכת לאותה התחנה ששם אמור להיות אותו הילד, עומר.
"היי ילד שאני לא מכירהההה" צעקתי לעומר באוזן.
הוא קפץ מבהלה והסתובב מחוייך "היי ילדה שאני לא מכירררר" הוא השיב באותו טון של צעקה כשהוא מנסה לזרום עם מה שאמרתי..
הסתכלתי עליו עד שקלטתי שהוא עם חולצה רגילה, אני מתכוונת, לא עם חולצה של העבודה.
"היי.. איפה החולצה של העבודה שלך?" שאלתי לא מבינה..
YOU ARE READING
my best friend is a player
ChickLitקוראים לה שירה, עולה כולה לכיתה ט', לא חשבה שאותה עבודת חופש בקניון תגרום לה לפגוש את עומר, הילד החתיך עם הביטחון הגבוה שלא מפחד מלהיות עצמו וממה שיחשבו עליו, הוא שחקן אבל אי אפשר לגלות את זה עד שנפגעים ממנו, יש בו משהו שגורם לכולן להתאהב בו מבלי ל...
