שנאה או אהבה?- פרק 47

718 29 0
                                    

"איזה כיף מאמי, זה מדהים!" אמרתי בנימה מתלהבת והוא השפיל מבטו "היי, אתה אמור להיות מאושר עכשיו" אמרתי והרמתי את מבטו כמו שעשה לי תמיד "מאושר?" גיחך "איך מאושר? אם אני יודע שעוד 24 שעות אני לא אראה אותך יותר?" אמר "איזה מגזים אתה, יש היום סקייפ, ונדבר כל יום, וגם שמעת את הדוק (קיצור של דוקטור), אתה תבוא לביקור כל חודש, יהיה בסדר" אמרתי והוא חייך "אבל הביקורים האלה ייגמרו באיזשהו שלב" אמר "למה אתה מסתכל רק על הרע? אם יש כלך הרבה טוב" אמרתי והוא חייך "לא יודע, אני אוהב אותך ולא רוצה לאבד אותך " אמר והתקרבתי עליו מעט כדי לנשק אותו "אתה לא" אמרתי והתקרבתי עד כדי שסיכה לא יכלה לעבור בינינו "את בטוחה" שאל בחיוך והרגשתי את הבל פיו "אין יותר בטוחה ממני" אמרתי ונישקתי אותו, לא ידעתי כלכך מה עושים אבל זה היה מדהים.
"וואו" אמר ותפס אותי בצדי פניי ומשך אותי לעוד נשיקה ארוכה ומתוקה "את בטוחה שלא התנשקת אף פעם?" שאל שעוד היינו קצת קרובים "שבועת הצופה" אמרתי וחיברתי את שלושת אצבעותיי.
נקודת המבט של לירוי:
"את בטוחה?" שאלתי שהייתה קרובה מאוד ולא יכלתי לעצור את החיוך שנתפרס על פניי "אין יותר בטוחה ממני" אמרה והתנשקנו, הלב שלי דפק בעוצמה עד שהרגשתי שהוא עוד שנייה יוצא מהמקום, ממש כאילו זאת הנשיקה הראשונה שלי, אבל בלב ידעתי שזאת באמת הנשיקה האמיתית הראשונה שלי, שבאה מאהבה אמיתית.
"וואו" אמרתי ולא יכלתי להתנתק ממנה אז תפסתי אותה ומשכתי אותה לעוד נשיקה ארוכה, ואוי! כמה שחן מתוקה!
"את בטוחה שלא התנשקת אף פעם?" שאלתי מעט מופתע "שבועת הצופה" אמרה וחיברה את שלושת האצבעות שלה "בואי לפה" אמרתי וחיבקתי אותה.
"אוי, לא התכוונתי להפריע" נכנסה אמא "אז איך זה שאת תמיד מפריעה?" שאלתי בציניות וחן נתנה לי מכה "לא מדברים ככה לאמא" לחשה כדי שלא תשמע.
ואז הבנתי את ההבדל העצום בין אמא שלי לחן.
חיזקתי את החיבוק והיא התאמצה להתנתק.
"טוב, עכשיו הכל סגור אנחנו נטוס מחר בלילה" אמרה והתיישבה.
נקודת המבט של חן:
"אתה רוצה שאני אשאר איתך הלילה?" שאלתי את לירוי "לא צריך, אני ומיכאל עושים משמרות כל הלילה, אז באמת שלא צריך" אמרה אורנה "אבל אתם ככה כבר יומיים, תני לי קצת להקל עליכם" אמרתי "זה בסדר, אנחנו בסדר" התעקשה "וגם בטח יש לכם כלכך הרבה דברים לעשות לקראת המעבר" ניסיתי לשכנע אותה "זה בסדר חמודה, יש אנשים שעושים את זה בשבילנו" התנשאה "היא בכלל שאלה אותי" התפרץ לירוי "וכן חן, אני אשמח שתישארי איתי הלילה" אמר ופנה לאימו "אמא, אני לא צריך בייביסיטר, ואני רוצה שחן תישאר איתי הלילה" אמר "טוב, אם זה מה שאתה רוצה" אמרה בחוסר ברירה "טוב אז אני אלך להביא כמה דברים מהבית ואני אבוא" אמרתי נתתי לו נשיקה חטופה על השפתיים ויצאתי מהחדר.
"אני רואה שהיא התגברה מהר על האונס" שמעתי לפני שיצאתי מהחדר וירדה לי דמעה אך מיד מחיתי אותה, 'כה אפשר להיות רע' חשבתי לעצמי.
הגעתי לבית בעצבים "אני לא אשן היום בבית" אמרתי לאמא והלכתי לחדר שלי במהירות "אז איפה?" שאלה אמא שעמדה בכניסה לחדר שלי "אצל לירוי" אמרתי "מתי הוא טס?" שאלה "מחר בלילה" אמרתי וארזתי את הדברים במהירות "את בטוחה שזה הדבר הנכון?" שאלה ונעצרתי "אני רוצה לנצל כל רגע איתו" אמרתי וסגרתי את התיק "חכי רגע" אמרה אמא ועצרה אותי בכניסה וחיבקה אותי, אחרי כמה שניות של חיבוק פרצתי בבכי ונפלתי על הרצפה והיא נפלה יחד איתי שעוד מחבקת אותי "מה אני אעשה בלעדיו?" אמרתי בבכי "הסתדרת טוב בלעדיו אז פשוט תשכחי שפגשת אותו" אמרה "כבר פגשתי אותו, והבנתי על כמה לא חייתי לפניו" אמרתי וקמתי מהרצפה ומחיתי את דמעותיי "תהיי חזקה יפה שלי, את יודעת שאני מאחורייך לא משנה מה תבחרי" אמרה כשנתנה לי חיבוק אחרון ויצאנו מהחדר "רוי בא לך להסיע אותי?" שאלתי והוא הנהן.
התחלנו לנסוע, "אני יודע שזה קשה לך מה שעובר עליו, אבל תחשבי גם על העתיד שלך" זרק לי שנייה לפני שיצאתי מהרכב.
"הבייבסיטר כאן" נכנסתי בצעקה "או, טוב שבאת, אני חייבת ללכת, ביי מתוק שלי" אמרה אורנה ויצאה מהחדר.
בואי יפה שלי" אמר ואני רצתי אליו ונישקתי אותו "אחח, זהו, אני מאושר" אמר והנחתי את הדברים שלי על השידה לידו ושכבתי לידו במיטה, הסתכלנו אחד לשני בעיניים,"איזה יפה את" אמר והעיף תלתל מבין עיניי ואני חייכתי "אל תתחנף אליי בגלל שאני הבייביסיטר שלך" אמרתי והוא צחק "לא, באמת, הדבר הראשון שראיתי אצלך, עוד אז בספסלים, זה העיניים שלך" אמר ונישקתי אותו "האמת, גם אני, הדבר הראשון שעלה לי שאתה דווקא נראה טוב" אמרתי והוא חייך "דווקא?" שאל בהתפעלות "תקשיב, יחסית לאחד שא לאיים אליי" אמרתי "את יודעת שלא הייתי מסוגל לפגוע בך בחיים" אמר "ואותו יום עם היד?" שאלתי בלחש ובחשש "אני באמת מצטער על אותו יום, אבל תביני שלא יכלתי יותר" אמר ואני חייכתי "אני יודעת, גם אני הייתי בי'ץ" אמרתי "אבל זה מה שאהבתי בך" אמר ואני צחקתי .
היינו ככה כל הלילה, לפעמים דיברנו לפעמים התנשקנו ולפעמים סתם הסתכלנו אחד לשני בעיניים בלי מילים אבל בעצם אמרנו הכל.
"יואוו תראה יש כבר זריחה" אמרתי ופתחתי את הוילון וראינו את הזריחה "אני לא מאמין שהשמש הזאת תשקע אני לא אראה אותך יותר" אמר "אל תדאג, יהיה בסדר" אמרתי וירדה לי דמעה.

שנאה או אהבה?Où les histoires vivent. Découvrez maintenant