שנאה או אהבה?- פרק 35

911 32 0
                                    

סיימתי לשיר והוא מחא כפיים בהתלהבות ושרק "דיי מפגר!" צעקתי כשחייכתי והסמקתי מבושה "אני לא מבין למה את מתביישת את שרה מושלם! אני מוכן לשמוע אותך מ24/7 בלי הפסקת סיגריה" אמר ואני צחקתי "אהה תוותר על הסיגריה שלך בשבילי?" אמרתי עם חיוך "בשבילך אני מוכן לוותר על הכל" לחש.
היה שקט של מבוכה כמה דקות ולפתע שאל בלחש "את אוהבת אותו?"הסתכלתי עליו וראיתי שהוא לא מסתכל עליי, השפלתי את מבטי "זה משנה?" שאלתי "כן, כי אם את אוהבת אותו ומאושרת איתו, עם כל הכאב אני משחרר כי אני רק רוצה שיהיה לך טוב" אמר ואני עצרתי את הדמעות "אני לא אשקר לך, אני לא אוהבת אותו וזה בדיוק הסיבה שאני איתו, כי אם הוא יפגע בי פחות יכאב לי" אמרתי והרמתי את מבטי אליו "בגלל זה אנחנו לא יכולים להיות ביחד" אמרתי וקמתי "נראה לי שאתה תהיה בסדר" המשכתי והלכתי מבלי להסתכל עליו.
פתאום הרגשתי יד נוגעת בכתפי ונעצרתי "אני אוהב אותך, ו... " אמר לירוי ומיד קטעתי אותו "אל תיפרד מעדן, היא אוהבת אותך" שיחררתי את ידו והלכתי בצעדים מהירים.
חן" שמעתי אחרי כמה מטרים את הקול של ירון מאחורי.
נעצרתי והוא התקרב אליי "מה קרה?" שאל כשראה את הדמעות בעיניי "כלום" אמרתי בנסיון כושל "כשבוכים זה לא כלום" אמר עם הקול העדין שלו ומחה את דמעותיי עם אגודליו "די, אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי והרחבתי את החיוך המזוייף "אני לא אלחץ עלייך, אבל תדעי שאני תמיד פה" אמר וחיבק אותי.
בכיתי בין זרועותיו אבל הרגשתי שאני צריכה פה את לירוי, שרק הוא יצליח להרגיע אותי ולתת לי שקט.
התנתקנו וישבנו בספסל הקרוב.
"הוא.. בסדר" שאל ירון בהיסוס "כן" אמרתי "את טובה בזה, הרגעת אותו ממש מהר" אמר ואני חייכתי חיוך מזוייף "אני חולמת להיות פסיכולוגית, ולעזור לאנשים" אמרתי והוא חייך "מה אתה מחייך? לא מתאים לי איזה ד"ר כהן?" שאלתי "הכי מתאים בעולם" אמר ורכן כדי לנשק אותי ואני הזזתי את ראשי "תקשיב, אנחנו צריכים לדבר" אמרתי ונשמתי עמוק "שיט" מלמל "אתה חמוד, ומצחיק ויפה" אמרתי וליטפתי את פניו "אבל" אמר בחוסר סבלנות ובעצב "אני לא אוהבת אותך" אמרתי והרכנתי ראש "אני יודעת שזה נשמע קלישאה אבל באמת שמגיע לך מישהי שתאהב אותך" אמרתי והרמתי את ראשי אליו "אני לא רוצה מישהי אחרת, אני רוצה אותך!" אמר והסתכל לי בעיניים "תביני, לפני שפגשתי אותך לא האמנתי שיש אנשים טובים ואת באת ושינית הכל, וגם אף פעם לא חוויתי אהבה אמיתית ואיתך אני מרגיש שכל יום אני מתאהב בך עוד קצת" אמר והחזיק לי את הידיים"את יודעת שאני מכבד את כל מה שתחליטי, אבל אני מבקש, לא אני מתחנן תשקלי את זה שוב, אני באמת אוהב אותך" המשיך וירדה לי דמעה.
מהשנייה שהגיע ירון הוא עושה לי טוב ואף פעם לא גרם לי לרגע של עצב והאמת הוא פשוט הבן זוג המושלם בשבילי
ויש את לירוי... שאני אוהבת אותו בכל ליבי ונשמתי וכל ורידי ונימיי (כן... אני לומדת יותר מדי ביולוגיה) אבל משנכנס לחיי הוא גורם לי רק לכאב ובכי ותמיד מוצא לגרום למד העצבים שלי להתפוצץ הוא רחוק מלהיות מושלם בשבילי...
אוף... הרגשתי כלכך מבולבלת.

שנאה או אהבה?Where stories live. Discover now