Falling for the bad boy (Hebrew)

פרק 22- הפסקה

נכנסתי לבית ספר עם אשלי, לא ידעתי מה אני עושה עם העניין שלי ושל ג׳ייק אבל הוא מאוד פגע בי אתמול ולא לדבר על זה שהשאיר אותי לבד עומדת שם כמו חסרת אונים.
״איך נכנסת לסיבוך הזה מאל?״ אשלי שאלה ובמקום לעודד אותי היא רק הזכירה לי איזה חיים חרא יש לי. שתקתי ולא עניתי לה, היא צודקת.... איך נכנסתי לסיבוך הזה באמת?
באתי להיכנס לכיתה אבל הבחנתי בג׳ייק עומד ליד הלוקר שלו. במקרים אחרים הייתי ממשיכה ללכת לכיתה ומתעלמת ממנו.
אבל החלטתי ללכת לדבר איתו, ולהטיח בו את כל מה שאני מרגישה.
עוד לפני שהספקתי ללכת ראיתי מישהי שנראה כמו סתם פרחה רגילה עם ציצי ענק הולכת לכיוון של ג׳ייק ומתחילה לפלרטט איתו.
חיכיתי לראות איך הוא יגיב לפני שאני הולכת לשם. הוא פשוט לא ענה לה ונראה עצבני, שמחתי שלפחות הוא לא רץ עכשיו לבנות אחרות ומזיין אותן אחרי הריב המטופש של אתמול.
הלכתי לכיוונם ונעמדתי ליד הילדה המטומטמת הזאת כשאני מסתכלת עליה במבט רצחני.
״עופי״ אמרתי לה במילה אחת והיא גלגלה עיניים והלכה משם כשהיא מנענעת את התחת העקום שלה.
״מה שוני כבר משעמם אותך?״ ג׳ייק אמר אפילו לא מסתכל עליי.
״דיי! אתה לא מבין שרק ניסיתי לסדר את העיניינים ביניכם? עשיתי את זה כי ידעתי שאתם עדיין מתגעגעים אחד לשני, הייתם חברים הכי טובים ג׳ייק״ אמרתי לו בעצבנות והוא סוף סוף הסתכל עליי, אבל המבט שלו שידר רק קור.
״נכון! היינו חברים הכי טובים. ועכשיו אני לא סובל אותו! לא רוצה להיות חבר שלו! למה כזה קשה לך להבין את זה?!״ הוא צעק ושתקתי, אולי באמת לא הייתי צריכה לדבר עם שון מלכתחילה.
״סליחה, פשוט חשבתי שאחרי הכל עדיין יש לכם געגוע אחד לשני. ואתה לא יודע כמה קשה לי עם זה שכל פעם שהוא מסתכל עליי או אחד מהחברים שלו מסתכלים עליי אז הם רואים בי כזונה, וחשבתי שזה יעשה גם לי וגם לך טוב. כנראה שטעיתי.״ אמרתי והשפלתי את מבטי לרצפה.
הוא נאנח ונעמד מולי, בידיוק כשהתכוונתי להגיד עוד משהו הוא קטע אותי. ״אני צריך ללכת לשיעור כבר היה צלצול״ הוא אמר באדישות והלך משם. הוא לא נתן לי הזדמנות אפילו לענות לו ושנינו יודעים שגם ככה לא אכפת לו לאחר לשיעורים.
********************
נ.מ ג׳ייק
יצאתי מהשיעור במהירות לכיוון המחששה, כל השיעור רק חשבתי על מאליה, למה היא הייתה חייבת לסבך את זה ככה? אני לא רוצה שום קשר עם שון!
בדרך נתקלתי במישהו, הסתובבתי בעצבנות והתכוונתי לצאת עליו מרוב העצבים שלי והבחנתי שזה שון. הסתכלתי עליו במבט ארסי והסתובבתי כדי להמשיך בדרכי ולעשן את הסיגריה שלי.
״ג׳ייק״ שמעתי אותו קורא לי. ״מה אתה רוצה?״ הסתובבתי אליו רק מחכה לאיזה מילה לא במקום שתצא לו מהפה כדי שאני אוכל להתנפל עליו.
״מאליה דיברה איתי לפני כמה ימים..״ הוא אמר מסתכל עליי ברצינות מזה הרבה זמן. ״ו-?״ שאלתי חסר סבלנות. ״למה לא סיפרת לי? למה לא סיפרת לי שאהבת אותה לפני?״ הוא שאל ואני גיכחתי. ״כי איזה מן חבר יגיד דבר כזה לחבר הכי טוב שלו?״ אמרתי לו בכנות. ״טוב.. היה חבר הכי טוב״ אמרתי עוד פעם מגחך והתכוונתי ללכת.
״שמע, אני יודע שאתה לא מעונין בי כחבר שלך.
אבל ראיתי היום את הריב בינך לבין מאליה.
ואני אומרת לך את האמת, את לא צריך לכעוס עליה. כשהיא דיברה איתי היא רק ניסתה להגן עלייך והיא עשתה את מה שהיא עשתה רק כי היא רצתה לטובתך.. ראיתי עד כמה היא באמת אוהבת אותך...אם כבר את רוצה לכעוס על מישהו, אז זה לא עליה.״ הוא אמר והלך משם.
הוא עצבן אותי כל כך ומה שהכי עצבן אותי זה שהוא צדק, יצאתי אידיוט.
*************
נ.מ מאליה
חזרתי הביתה מותשת, הייתי עייפה ורק רציתי לישון עד העשור הבא.
ההורים שלי החליטו להישאר קצת אצל סבתא שלי לכמה ימים כדי לארח לה קצת חברה, היא גרה לבד מאז שסבא שלי מת .
נמאס לי כבר מכל הסיבוך הזה עם ג׳ייק. התנצלתי היום בפניו והוא אפילו לא טרח להתייחס למילה ממה שאמרתי-.
המחשבות שלי נקטעו על ידי הצלצול בדלת.
כנראה ההורים שלי שכחו משהו בבית...
פתחתי את הדלת וראיתי את הבן אדם שהכי לא רציתי לראות באותו הרגע.
״מה אתה עושה פה ג׳ייק?״ שאלתי אותו קצת עצבנית.
הוא לא ענה לי ונכנס פנימה.
״יצאתי אידיוט״ הוא אמר והכניס את ידיו לכיסים כשהוא מסתכל עליי בחרטה.
״אתה צודק״ הסכמתי איתו והלכתי לכיוון החדר שלי כשהוא הולך אחרי.
נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת לפני שהוא יכנס.
״נו מאל אני מצטער! אני באמת מצטער.״ הוא אמר והרגשתי את הדמעות כבר בזוית העין שלי. ״גם אני הצטערתי, אבל אתה אפילו לא הסתכלת לי בעיניים והמשכת ללכת״ אמרתי בקול שבור. ״אל תבכי מאל, אין לך מושג עד כמה אני מצטער.״ הוא אמר לי ובעוד שניסיתי להפסיק לבכות. ״אני כזה אידיוט! כזה אידיוט״ שמעתי אותו ממלמל לעצמו.
קמתי ופתחתי את הדלת הוא הסתכל עליי ומיד ראיתי את החרטה בעיניו. הוא מחא את הדמעות שירדו במורד לחיי ותפס בפניי ״אני לא יודעת עד כמה אני עוד אוכל לסבול את זה ג׳ייק.״ אמרתי בכנות והוא הסתכל עליי מבולבל. ״אתה תמיד עושה משהו ואז מצטער עליו וככה עוד פעם ועוד פעם. ונמאס לי כל פעם לסלוח לך...״ אמרתי וראיתי את הכאב בעיניים שלו. ״אז מה את אומרת מאל?״ הוא שאל ושמעתי את העצבות בקולו. ״אנחנו צריכים הפסקה״
____________________________
אז אני יודעת שיש אולי כמה שהפסיקו לקרוא כי מלא זמן לא העלתי. פשוט לא הייתה לי השראה או זמן.
אני מקווה שמי שכן נשאר ועדיין מעוניין להמשיך לקרוא יאהב את הפרק❤