למה זה חייב להיות אתה?

פרק 10 - סוף

טוב אז לצערי זה הפרק האחרון😢 אבל הוא יהיה ארוך מהרגיל אז קריאה מהנה!!!😘 כמאת שכחתי...18+😅💕

מארק:

ג'קסון ניטלה על גבי עם הפאפי פייס הזה שלו, וכבר ידעתי מה הולך לבוא אחרי זה... "מארקי... בבקשה בבקשה בבקשה, פעם אחרונה אני מבטיח!"
'אוף אני לא עומד בזה' חשבתי, אבל אין מצב שאני נופל בזה שוב "אין סיכוי! זאת אף פעם לא ה'פעם האחרונה', עכשיו תרד אתה כבד!!!" אמרתי וניסיתי לנער אותו ממני, הוא נישען יותר, מתקרב לאוזני "מארקי בבקשה" הוא לחש והאיור החם שנשף לאוזני עשה לי צמרמורת, פתאום נפלטה מפי גניחה קטנה אבל עדיין היה ניתן לשמוע אותה בברור.

פני האדימו ודמעה חמקה מעיניי ללא רשות. תוך שנייה נערתי אותו מעליי וברחתי משם בכול כוחי, רץ על גג בית הספר, שם אף אחד לא יוכל לראות אותי, סגרתי את הדלת מאחורי ופשוט התחלתי לבכות, בכיתי כמו ילד קטן, מוציא את כל התסכול והכעס שלי על עצמי החוצה דרך הדמעות. טיפש, איך יכולתי לתת לדבר כזה לקרות, ועוד באמצע המסדרון, מולו, אני כזה טיפש, זהו אני הרוס, אני לא יכול להחזיק את זה בפנים יותר.

בכיתי בלי הפסקה, אני חושב שבחיים לא בכיתי ככה, גם בתור ילד, מרוב הבכי לא יכולתי לשמוע את הדלת נפתחת ואת הצעדים שמתקרבים אליי כשלפתע הרגשתי זרועה שרירית ומוכרת עוטפת אותי לחיבוק חם ואוהב, בזמן שהיד השנייה מלטפת את ראשי בעדינות מנחמת. הרמתי את ראשי וניגבתי את עיניי, זה היה ג'קסון, עם הבעה מודאגת על פניו, מהדק את החיבוק ומנסה להרגיע אותי "די, די לא ניסיתי לפגוע בך אתה יודע נכון?" החיבוק המנחם והמילים המרגיעות רק גרמו לבכי שלי להתחזק, לא יכולתי לעמוד בזה יותר ובשנייה אחת הכול פרץ החוצה ללא מעצורים, כאילו אני לא מצליח לשלוט בפה שלי והמילים נשפכות ממנו כמו מפל יחד על הדמעות.

"אני לא יכול לסבול את זה יותר! למה זה חייב להיות אתה ולמה אתה חייב להיות גבר והחבר הכי טוב שלי ו...ו..." אמרתי תוך כדי בכי, לא שולט במה שיוצא לי מהפה "ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי יותר, אני מאבד את שפיותי!!! אני לא מסוגל להסתכל לך בעניים יותר בלי להיזכר בחלומות המוזרים שלי עליך, למה אתה עושה לי את זה, מה עשיתי שזה מגיע לי? כל חיבוק, מילה ואפילו מבט ממך גורם לי להרגיש מוזר ולא לשלוט בגוף שלי, למה מכול האנשים בעולם הייתי חייב להתאהב בך, למה?"

אמרתי בלי לעצור, צועק עליו את הכול, נותן לכל המסכות שלי להתנפץ מול הפנים שלי, אין לי יותר מה להסתיר, אני חשוף לגמרי מולו, פגיעה ללא היכולת להתחמק מזה, כאילו חיי תלויים בתשובה שלו עכשיו. עדיין בין זרועותיו, מנסה להשתחרר ולברוח משם, אך ללא הצלחה.
-----

ג'קסון:

הייתי בהלם...לא ידעתי מאיפה כל זה נפל עליי פתאום, על מה הוא מדבר? המלאך שלי, אהבת חיי, אוהב אותי? זה עוד חלום? אם כן אז אני לא רוצה להתעורר בחיים, אני מרגיש כאילו אני בגן עדן, כאילו הלב שלי עומד להתפוצץ מאושר, אני לא יכול להכיל את כל זה, זה יותר מדיי לעכל ברגע.