פרק 6

821 71 13
                                    

אני לא ככ בטוחה אם להגדיר את זה כ18+ אבל קחו את זה בחשבון😉

××××××

מארק:

"ג'קסון אני יכול לדבר איתך רגע?" שאלתי בקול מבויש "כן ברור" הוא ענה וחיכה שאמשיך לדבר,  "אמממ... בפרטיות" לחשתי וגררתי אותו למגרש האחורי של בית הספר.

"א-אני...אממ רק רציתי להגיד ש...א-א-אני..." התחלתי לגמגם בבישנות, לא מצליח להוציא את המילים מפי ופני נצבעו בגווני אדום ורוד. "אני יודע, גם אני אותך" הוא אמר פתאום.
"ר...רגע מה?" לא הייתי בטוח שאני שומע נכון, או שאולי הוא לא הבין אותי...?
"גם אני אוהב אותך" הוא אמר בפשטות והתקרב, כורך יד אחת סביב מותני ומצמיד אותי אליו. "אני כזה שקוף?" שאלתי בראש מושפל, "יאפ" הוא צחקק והחיוך הכובש שלו התפשט על שפתיו.

הוא תפס בסנטרי ונשק ברכות לשפתיי וכול מה שיכולתי לעשות באותו רגע זה לעצום את עיניי בחוזקה ולזרום עם הנשיקה, בזמן שאני נמס בין זרועותיו שאוחזות אותי קרוב ולקוות שהרגע הזה לא יגמר לעולם.    

אחרי בית הספר הלכנו אלי הביתה. "אתה רוצה לאכול משהו?" שאלתי את ג'קסון מהמטבח בזמן שהכנתי קנקן תה.
"אותך" הוא אמר בקול נמוך ומגרה וחיבק אותי מאחור, מצמיד אותי אליו ונושק לעורפי. הסתובבתי אליו וכרכתי את ידי סביב צווארו, נוקש קלות לשפתיו. הן כול כך מתוקות ורכות, אני לא רוצה להיפרד מהן.

לאט לאט הנשיקה הפכה ליותר תשוקתית ועוצמתית. לשונו מבקשת אישור להיכנס לפי ואני פותח אותו באיטיות, נותן ללשונו לחקור את חלל הפה שלי ומשחק בלשוני כנגד שלו.

הוא הרים אותי והושיב אותי על השיש, מרחיק בזהירות את התה החם כדי שלא יישפך עלינו. רגלי מקיפות את מותניו, מצמידות אותו אלי, גורמות לאברינו להתחכך זה בזה ולאנחת עונג להיפלט מפי. ידי סביב צווארו משחקות בשערו, בזמן שידיו מטיילות דרך חולצתי ועולות במעלה בטני, מלטפות אותה באיטיות מגרה.

'איך הגעתי למצב הזה?' חשבתי לעצמי אבל לא יכולתי לעצור אותו. הוא הרים אותי כשאני נתלה עליו ולקח אותי לחדר שלי, מפיל אותי על המיטה ועולה מעלי. שפתיו עוברות בהדרגה משפתי לקו הלסת ומשם לאוזן שלי, נושך אותה ומעביר צמרמורת בכול גופי, גבי התקמר ופני האדימו, אני לא רגיל לסיטואציה הזאת.

הוא הוריד את החולצה שלי, לא מנתק בין שפתינו לרגע והחל לרדת במורד הצוואר שלי על בית החזה, משאיר סימנים כחולים וסגולים בכל מקום. הוא נשק לפטמות שלי ואני שפוט שכבתי שם וניסיתי לחסום את הקולות הלא מוכרים שנפלטו מפי ללא רשות בעזרת ידי.

הוא המשיך לרדת במורד הבטן והחל לפתוח את כפתורי המכנסיים שלי, פושט אותן באיטיות מגרה שיכלה להרוג ושנייה לפני שהוריד גם את תחתון הבוקסר השחור שלי הצלצול של השעון מעורר העיר אותי מהחלום בהלם, מתנשם ומתנשף ללא הפסקה, נוטף זעה כאילו רצתי מרתון.

הרמתי את השמיכה מעליי וראיתי את הבליטה שנוצרה במכנסיי. לקחתי את הטלפון מהשידה והסתכלתי על המסך, השעה הייתה 6:30, קמתי מהמיטה בחוסר כוחות ונכנסתי להתקלח, מנסה לשטוף בעזרת המים החמים זיכרון נוסף מעוד חלום שחוזר על עצמו ללא הפסקה.

כבר עברו כמה ימים מאז הסרט עם ג'קסון והחלום הזה לא מרפה מימני. בהתחלה הייתי מתעלם ממנו, מנסה להתנהג כאילו הכול כרגיל ושום דבר לא קרה אבל ככול שהחלום חוזר על עצמו זה נהיה יותר קשה.

במהלך כל שאר היום ניסיתי לשכוח מהחלום ומהסצנות שקופצות לראשי בכול פעם שהייתי רואה את ג'קסון. הם לא מפסיקים, מקשים עליי לישון בלילות וגורמים לפני להאדים כל פעם מחדש כל מגע או מבט ממנו גורמים לי להרגיש מוזר, מעיין רעד של עונג לא ברור. פתאום זה ניראה כאילו הוא מחבק יותר ומתקרב יותר, אומר לי שהוא אוהב אותי כאילו הוא יודע שיש לי... מה יש לי אליו בכלל?

הקרבה הזאת הייתה תמיד וכל זה לא היה משהו חדש אבל בעיניי זה קיבל משמעות אחרת, כל המשחקים שפעם החשבתי כילדותיים ושנועדו כדי להעביר את הזמן היום גורמים לי להשתגע. אני רוצה להתנגד ולברוח לפניי שהתחושות יגברו עליי ואני לא אעמוד בזה יותר, אני מפחד שהכול יתפרץ החוצה וכל המסכות ישברו.

לפעמים אני חושב שעדיף לנתק את הקשר וזהו, אבל אני פשוט לא יכול לדמיין את עצמי בלעדיו, אני מפחד שבאיזה שהוא שלב אני לא אוכל להסתכל לו בעיניים יותר, העיניים היפות האלה שמהפנטות אותי כל פעם מחדש. מה אני הולך לעשות עכשיו?

×××××××××

ג'קסון:

מאז ה"דייט" עם מארק אני לא יכול להפסיק לחשוב עליו. אנחנו מבלים הרבה יחד, וגם כשאני לא איתו הוא לא יצא לי מהראש. המלאך שלי, השלמות הזאת! אני פשוט לא מסוגל להוריד ממנו את העיניים.

בזמן האחרון התקרבנו גם מבחינה פיזית, כאילו, תמיד היינו קרובים אבל ככול שהזמן עובר יותר קשה לי לשלוט על עצמי.
אנחנו הולכים מכות בצחוק, קופצים אחד על השני, מתחבקים, לפעמים ג'ייבי מושיב עליו את ג'ייאר אז אני מחקה אותו וגורר את מארק לשבת עליי, מחבק אותו מאחורה, מריח את הריח הממכר שלו ונושק לגבו בלי שהוא שם לב.

אני חושב שאני מכור! 24/7 רק של מארק, מארק, מארק. היו לי הרבה בנות ובני זוג בעבר אבל אף אחד מהם לא גרם ל להרגיש ככה, כאילו אם המלאך שלי לא נמצא בהישג יד אני אאבד את שפיותי, הוא הפך לאוויר שלי לנשימה. אני רוצה לחבק ולנשק אותו, לגעת בכול פיסת עור בגופו ולמלא אותו בנשיקות קטנות. אני רוצה ללכת לישון איתו בלילה ולקום איתו בבוקר, כמה קיטשי שזה נישמע זה עדיין נכון.

הבעיה היא שאני לא יכול לממש אף אחד מהרצונות האלה, והסיבה היא שהוא פשוט לא כמוני, מבחנתו אני רק חבר טוב וכול מה שאנחנו עושים זה משחק ילדים טיפשי, לא מעבר לזה. מה אני יכול לעשות? אני מפחד לאבד שליטה בסוף.

כי אם זה יקרה והוא ידע שאני מאוהב בו מהרגע הראשון שראיתי אותו אני פשוט גמור. הוא לא ירצה לראות אותי יותר, הוא יגעל ויברח ואני לא אוכל לראות אותו יותר בחיים. אם הוא ידע, לא יהיה יותר טעם בחיי, עדיף למות!

אבל הכול בסדר כל עוד הוא לא יודע נכון? אני שחקן טוב הריי אז אין לי ממה לדאוג. פשוט צריך להיזהר, לשים לב לכל תנועה, כל מילה, כדי לא לחשוף את הסוד הזה. כמה קשה זה כבר יכול להיות... נכון?

למה זה חייב להיות אתה? Where stories live. Discover now