part 8

5.2K 312 53
                                    

התעוררתי והתקשתי לפתוח את עיניי מרוב הדמעות
ראיתי שהשעה 5 בבוקר?
למה אני ערה?
היד שלי כואבת
עשיתי את ארגוני הבוקר שלי והחלטתי שבא לי לצאת לריצה
שמתי טייץ וגופייה ונעלי ספורט,עשיתי קוקו גבוה וירדתי למטה
"לאן את חושבת שאת הולכת?"שמעתי את קולו של רועי
"לריצה"מלמלתי
"אני יחזור עוד שעה"אמרתי ופתחתי את הדלת
"דימון לך אחרייה"הוא אמר לאחד השומרים והוא יצא איתי מהבית
"תנסה לעמוד בקצב"אמרתי לו ושיניתי צורה רואה את הבהלה על פרצופו כשראה את הצבע והתחלתי לרוץ,אחרי כמה שניות הוא התאפס והחל לרוץ גם
הגענו ליער אחרי רבה שעה בערך, חזרתי לצורתי ועשיתי קצת מתיחות ואז התחלנו לרוץ בחזרה הוא היה עדיין בצורת זאב ואני רצתי בצורתי הרגילה
אחרי חצי שעה הגענו לבית בגלל שאין לי את המהירות שיש לי בתור זאב וגם כי לא היה בא לי לרוץ מהר

נכנסתי בדלת ורועי ישב בסלון עם אנשים שנראו חשובים למה אבל בשעה 6 בבוקר למה?
ידעתי שזה חשוב מידי אז שיחקתי את עצמי אישתו,הלכתי לסלון ונישקתי את שפתיו ועליתי לחדרי נכנסת למקלחת,יצאתי מהמקלחת והתלבשתי

נכנסתי בדלת ורועי ישב בסלון עם אנשים שנראו חשובים למה אבל בשעה 6 בבוקר למה?ידעתי שזה חשוב מידי אז שיחקתי את עצמי אישתו,הלכתי לסלון ונישקתי את שפתיו ועליתי לחדרי נכנסת למקלחת,יצאתי מהמקלחת והתלבשתי

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

נשכבתי במיטה והדלקתי טלוויזיה רואה משפחת קרדשיאן
"תארגני תיק, בשמונה וחצי אנחנו יוצאים לשדה תעופה.
נישן אצל חבר שלי בצפון ניו יורק אני צריך לסגור שם עסקים"רועי אמר כשפתח את דלת חדרי ובא לסגור
"כמה זמן ניהיה שם?"שאלתי והוא נעצר
"שבוע"הוא ענה
"מה אבל לובה אמורה לבוא"אמרתי
"היא טסה איתנו"הוא אמר
"אתה נוסע לעסקים למה אני צריכה לבוא?" שאלתי בחוצפה
"כי ככה קבעתי "הוא אמר וגלגלתי עיניים והוא התקרב אלי וכמעט תפס בידי והתרחקתי ממנו בפחד והוא נעצר
"את מפחדת ממני?"הוא שאל וגיחך ושתקתי
"תראי לי את היד שלך"דרש והשארתי אותה מאחורי גבי
"אל תגרמי לי להכאיב לך"הוא אמר והוצאתי אותה באיטיות מגבי וישרתי אותה היה בה עיגול שנראה כמו חצי צמיד בצבע סגול כהה וכחול והוא מילמל כמה קללות
"אסור שיראו את זה אני ישלח מישהו לקנות לך כפפות""הוא אמר וגיכחתי
"לא"אמרתי והוא הרים את ראשו
"מה אמרת?"הוא שאל
"אמרתי לא"אמרתי לא יודעת מאיפה האומץ
"אני לא ישים כפפות שקיץ בחוץ"אמרתי
"בניו יורק חורף עכשיו"הוא אמר
"אז יש לי חולצה אני לא צריכה כפפות" אמרתי בזלזול
"זה אמור לעבור עוד יומיים בערך"מלמלתי
"תתלבשי בנתיים"הוא אמר
"אני לבושה"אמרתי
"חחח את חושבת שככה את יוצאת מהבית?"הוא שאל והנהנתי
"או שאת מחליפה אוש אני פשוט ירצח את הראשון שיסתכל"הוא אמר חושב שהוא מאיים?
"אז תרצח"אמרתי והוא גיחך
"אם את קופאת אל תתלונני"הוא התחיל
"שימי נעליים ותתארגני"הוא אמר ויצא
התחלתי לארגן מזוודה ויצא שזה לקח 2 מזוודות ותיק אחד, השומרים שלו הורידו את זה למטה ואת התיק לקחתי אני עם הדברים החשובים שלי וירדתי למטה
"ככה הוא נותן לה לצאת מהבית?"שמעתי לחישה של אחד השומרים וסיבבתי את ראשי אליו
"שמור על הפה"אמרתי והוא מיד התיישר והתנצל
"כנסי לאוטו"רועי ירד עם תיק של מחשב נייד בידו ושומר אחד אחריו עם מזוודה אחת

Melody&RoeiWhere stories live. Discover now