Melody&Roei

part 2

היי בנות סליחה שלא העלתי. כול היום הייתי אצל רופאים וחזרתי מהמיון וישר סיימתי לכתוב אותו והעלתי לכן פרק.
מקווה שתהנו❤
החלטתי לא לשים יותר מטרות כי אני לא עומדת בהם😂😂😂😂😂

התעוררתי בחדר לבן וראיתי שזה החדר שלי, זה לא היה חלום.
התלבשתי טייף שחור וגופייה ורודה
ושמתי את הנעליים הלבנות, השארתי את שיערי שחלק טבעי פזור. אני לא אוהבת להתאפר, גם בגלל שאף פעם לא התאפרתי וגם בכלל שאני מעדיפה "יופי טבעי"
"היי"אמנדה קפצה אל מול החדר שלי חמש שניות לאחר שפתחתי אותו כדי לצאת וחזרתי כי שכחתי את הטלפון שאוליביה המנהלת אמרה לי לקחת לכול מקום.
"היי"עניתי לה
"בואי נלך לחדר אוכל יש שיעור בעוד שעה" היא אמרה
"שיעור?"שאלתי מבולבלת
"כן"היא אמרה ונעלתי את החדר והלכתי אחריה, נכנסנו לחדר אוכל והתיישבנו במקום הקבוע שלהם
כולנו אכלנו ואז שמעתי צעקת בהלה כולם הסתובבו, ראיתי את תומר הזה מרביץ לאיזה ילד וכולם רק עודדו אותם, נכנסתי למעגל ונעמדתי לפני הילד והחדר שתק אני רגילה לבריונים כאלה והם ממש ממש מגעילים
"אל תיגע בו"אמרתי בכעס
"ומי את שתעצרי אותי"הוא אמר בקול מאיים וזלזול,הסתובבתי ופשוט הרמתי את הילד לוקחת אותו מחוץ לחדר אוכל
"אתה בסדר?"שאלתי אותו והוא הנהן
"תודה אבל הסתבכת איתו"הוא אמר בקול מפוחד
"הוא לא מפחיד אותי"אמרתי
"הוא צריך.."הוא מלמל ואז אמר שוב תודה והלך

"את סתומההה?"אמנדה צעקה כשנכנסתי לחדר שלהם
"הוא ירצח אותך"היא צעקה והיא לורן אביטל ואייברי הסתכלו עלי בלחץ
"אוי תנשמוו. בואו יש שיעור לא?"אמרתי וכולנו קמנו והתקדמנו לסוג של מבנה ענק כזה
"בואי צריך לקחת מפתח ללוקר שלך"אמנדה אמרה לי ומשכה אותי לחדר מנהלת שהייתי בו אתמול
"היי גברת אוליביה מלודי צריכה מפתח ללוקר"אמנדה אמרה ואוליביה חייכה אלינו והגישה לנו את המפתח
"תודה יום טוב"היא אמרה לה ואוליביה הייתה עסוקה בתחרות מבטים שעשיתי איתה, ניסיתי לחשוב על מה היא חושבת אבל לא עלה לי כלום הגענו לכיתה ואמנדה פתחה את הדלת ואיש מבוגר הסתכל עלינו
"כנסו בבקשה"הוא אמר בנחמדות ואמנדה הלכה לשבת ואני לא ידעתי איפה כי הכול היה מלא
"מלודי נכון?"הוא שאל אותי והנהנתי
"שבי ליד תומר"הוא אמר וכולם התחילו להתלחשש, התיישבתי לידו בלי להסתכל עליו והצאתי את המחברת והספר שאמנדה אמרה לי
אני לא יוגעת את החומר אז לא עשיתי כלום חוץ מלקשקש במחברת
אחרי שעה וחצי הפנתי את מבטי אל תומר
"את לא יודעת לכתוב?"שמעתי את קולו
" אני יודעת וזה לא עניינך"אמרתי
"אני יכול לעזור לך"הוא אמר
"ולמה שתעשה את זה?"שאלתי
"כי את לא יודעת לכתוב"הוא אמר
"אני כן"עניתי
"מה יוצא לך מכול זה?"שאלתי מנסה להבין למה שיעזור לי אחרי מה קרה בקפיטריה
"מה זה משנה?"הוא שאל
"למה הרבצת לו?"שאלתי לפתע לא מבינה מה אני אומרת
"מה?"הוא שאל
"למה הרבצת לילד בבוקר?"שאלתי
"לא עניינך"הוא אמר
"משתגיד"אמרתי והיה נשמע הצלצול וקמתי אוספת את דברי
"אם את צריכה עזרה תגידי לי"הוא אמר
"תודה אבל לא תודה."אמרתי ויצאתי מהכיתה מחכה לאמנדה,הוא יצא ונעמד ליד הלוקר שלו מסתכל עלי
פתחתי את הלוקר שלי והוא עדיין הסתכל עלי
"מה אתה רוצה?"שאלתי והוא הניד בראשו וגיחך
"את נראת לי מוכרת"הוא אמר
"ביי"אמרתי והלכתי לקפיטריה כדי לאכול
"זוזי אנחנו רוצות לעבור"אמרתי לאיזה זונה שעמדה שם ונמרחה על מישהו לא ראיתי מי
"מה אכפת לי מה אתן רוצות"היא אמרה בקול פרחי ולעסה מסטיק בקולניות
"תקשיבי. בואי אני יגיד לך משו. אני לא מכירה אותך ואת לא אותי אבל אני רואה שאת ממש מחפשת לפגוש את היד שלי בפרצוף שלך אע?"שאלה אמנדה עצבנית והיא הסתכלה עלינו וצחקה
"את חושבת שאת מאיימת עלי?תומר הקקית הזאת מאיימת עלי"היא אמרה ותומר סיבב את ראשו
"ומה את רוצה שאני יעשה חתיכת זונה?"הוא שאל אותה והיא הסתכלה עליו וברחה שהיא בוכה
"רשע לבנות אה?"שאלתי והוא הסתכל עלי וגיחך
"אם זה מה שצריך כדי לדבר איתך"הוא אמר וגלגלתי עיניים
"חרוש תחשוב על משהו אחר"אמרתי והלכתי ,התיישבתי בשולחן וכולם הסתכלו עלי
"מה?"שאלתי
"הוא דיבר איתך? ולא רצח אותך?"אייברי אמרה
"אני חושבת שאני עדיין נושמת"אמרתי
והם המשיכו לחפור לי עד סוף הלימודים,היו לי שיעורים עם תומר אבל הוא לא הגיע אליהם