''אומייגד לואי אתה בסדר'' נייל אמר בהקלה.

''תגדיר בסדר..'' אמרתי בעצב והרחתי שוב את החולצה של קיריל.

''איפה אתה?'' הוא שאל. ''בבית'' עניתי בשקט.

''אני מחוץ לבית שלך דופק שעה..תפתח לי'' נייל אמר.

''טוב'' אמרתי והנחתי את החולצה של קיריל על הכרית שלי וירדתי למטה שאני מנגב את הדמעות.

פתחתי את הדלת לנייל והוא נכנס

''כבר חשבתי שקרה לך משהו'' הוא אמר מיד. ''קרה לי משהו'' אמרתי בשקט.

''מה קרה לך?!'' נייל שאל בבהלה. ''חלק ממני מת'' אמרתי והוא נאנח.

''לואי דיי..'' נייל אמר בעצב. ''מה דיי נייל? מה? אתה לא מבין מה זה לאהוב בן אדם כמו שאני אהבתי את קיריל! בחיים לא התאהבתי ככה בבן אדם! הוא מת בגללי!'' צעקתי לנייל ודמעות שוב פרצו מעיניי.

''הוא לא מת בגללך לואי..אל תאשים את עצמך במוות שלו..רצחו אותו'' נייל אמר.

''אף אחד לא יכול להבין אותי..אף אחד לא היה שם..'' אמרתי והתיישבתי על הספה.

''לואי יש לנו בעיה אחת'' נייל אמר. ''והיא?'' שאלתי.

''אנחנו לא יכולים או רוצים לתת לך להיות לבד'' נייל אמר.

''הבנתי אותך..'' אמרתי והצבעתי על הדלת של הבית. ''נו לואי..'' נייל נאנח.

''החוצה נייל, אם אתה בא לדבר איתי על שומר ראש חדש אתה מוזמן לצאת מהבית שלי'' אמרתי מיד.

''לואי אתה צריך הגנה..'' נייל אמר. ''תלך נייל'' אמרתי וקמתי מהספה.

''לואי זה לא נתון לשיקול שלך..'' נייל אמר בשקט.

''תלך נייל..'' אמרתי והוא נאנח. ''אבל לואי..'' הוא נאנח שוב.

''דיי כבר נייל פשוט תלך..'' אמרתי והוא יצא מהבית שלי, הסתכלתי לתקרה והתיישבתי שוב על הספה.

למה אני?




''היי לואי'' קרוליין חזרה לבית וזרקה את התיק שלה בקצה הסלון.

''היי'' אמרתי בשקט. ''עדיין עצוב?'' היא שאלה והנהנתי.

''מתי זה יעבור לך?'' היא שאלה. ''אף פעם'' אמרתי בשקט.

''גם לי קשה להתגבר על אמא שלי'' קרוליין אמרה. ''יש הבדל..היא אמא שלך!'' אמרתי.

''וקיריל היה רק בן זוג שלך לואי..אפילו לא משפחה..'' קרוליין אמרה.

''את לא תביני..'' נאנחתי. ''כי אתה לעולם לא מסביר'' היא אמרה ונאנחתי בשקט.

''אני פשוט.... רוצה להיות לבד'' אמרתי ועליתי למעלה שהיא נשארת על הספה.

עליתי לחדר שלי ונשכבתי במיטה, בצד שלי...

Broken dreamsNơi câu chuyện tồn tại. Hãy khám phá bây giờ