The Cold Breeze-7

186 26 37
                                    

לוק pov
זה היה יום שבת, הרוח נשבה דרך הג׳קט שלי וקיררה אותי, אבל עשיתי את דרכי לחנות. הייתי חייב לקנות ציוד לבית הספר. לא שלא היה לי ציוד לפני זה, פשוט נגמרו לי במהירות הניירות, העפרונות והמחברות ועוד דברים חיוניים.

היה כל כך קפוא, לא ציפיתי שיהיה כל כך קר.

״נו נו נו. אם זה לא המינגס.״ הסתובבתי וראיתי את קאלום הוד ומיד התכווצתי. קאלום אף פעם לא היה רע אליי, אבל אתם יודעים, תמיד יש פעם ראשונה. ״אל תדאג, אני לא פה כדי להרביץ לך. אבל מה אתה עושה מסתובב ככה בקור?״

״א-אני צריך לרכוש ציוד.״ מלמלתי.

״הו, אני מבין.״ קאלום הנהן.

״למה- למה אתה בחוץ, אם זה אכן קר כמו שאתה טוען?״ שאלתי.

״הו אני רק מחכה למייקי.״ קאלום חייך. ״או מייקל. היי, אתם שניכם חברים, נכון?״

״א-אני לא יודע בכנות.״

״אנשים מתחילים לעשות לו יותר ויותר גיהנום בגלל שהוא נעלם, אף אחד לא יודע לאיפה הוא הולך, אבל יש לי הרגשה שהוא איתך.״ קאלום אמר ומשך בכתפיו.

״כנראה.״

״אתה יודע, ואני לא מנסה להבריח אותך, אבל מייקל הולך לעבור זמן קשה אם יגלו שאתם חברים.״ קאלום נאנח. ״אבל, זה הכי שמח שראיתי את מייקל כבר כמה זמן.״

הרגשתי מתוסבך לגבי זה. לא רציתי שמייקל יסבול מהצקות, אבל אני לא רוצה שמייקל יהיה עצוב. אבל נראה היה שזה בלתי נמנע.

"לוקי!" קפצתי למשמע קול מוכר הסתובבתי וראיתי את מייקל עם חיוך גדול על פניו. "קאלי! "

"מייקי!" קאלום צעק והשניים התחבקו לפני שמייקל הסתובב חזרה אליי.

" מה אתה עושה, לוק?" מייקל שאל.

"א-אני שום דבר! בדיוק עמדתי ל-לעזוב, לא התכוונתי ל-להפריע. א-אני אלך עכשיו." אמרתי בלחץ.

"אתה הולך?" מייקל שאל עם מבט זעוף. "לוק אתה תחלה. הנה בוא עם קאלום ואיתי."

"כן! נוכל כולנו לבלות!" קאלום חייך ונתן למייקל כיף.

"אמ..." מלמלתי. לא ממש הרגשתי בנוח לבלות איתם, אז פשוט הנדתי בראשי.

״לוק, נוווו. יהיה כיף.״ מייקל התחנן ומשך במפרק שלי.

״אתה רוצה שנבוא איתך לקניות?״ קאלום שאל עם חיוך משועשע ונתתי לו מבט מוות.

Nerd Alert - HebrewWhere stories live. Discover now