Nerd Alert - Hebrew

Typical Trip -4

מייקל pov
כמובן, החלטתי לחזור לספרייה עם תקוות למצוא את לוק. לא ממש הבנתי למה אני אוהב להיות לידו, אני פשוט אוהב.

בדיוק יצאתי מבניין בית הספר שנעצרתי על ידי קאלום.

״היי מייקי,״ הוא אמר. ״רוצה להיפגש? ונסה, גארט ואני הולכים לארקייד.״ (מקום של משחקי וידיאו).

״אמ, מצטער אני לא יכול. יש לי כבר תוכניות.״ חייכתי. ״ אולי בפעם אחרת.״

״אוקי.״ קאלום משך בכתפיו והלך. אהבתי את זה בו, הוא לא היה חטטן כמו רוב האנשים שאי פעם פגשתי.

אז, נכנסתי לספרייה ועברתי כמו מדפים וראיתי את לוק יושב מול שולחן ומקליד במחשב הנייד שלו.

״מצחיק, חשבתי שלעולם לא אראה אותך עושה משהו חוץ מלקרוא.״ חייכתי והתיישבתי לידו. ״מה אתה עושה?״

״שום דבר חשוב.״ לוק משך בכתפיו וקירב את המחשב כך שלא אוכל לראות את המסך. ״ונראה שאתה מבקר אותי שוב, אני צודק?״

״כן.״

״אתה פה לספר לי עוד בדיחות ממשיות?״ (ממשיות זה מילה נרדפת לנוראיות.) לוק הזיז את ראשו לצד בדרך הכי חמודה.

״אמ...לא.״ אמרתי וצפיתי בלוק עם פרצוף זעוף. ״מה?״

״זה חבל, אהבתי את הבדיחות הגרועות שלך.״ לוק אמר. ״אבל זה מתקבל לחלוטין אם אין ברצונך לספר אותם.״

״חשבתי שלא אהבת אותם?״ אמרתי בבלבול. לוק, הילד החכם בעולם, אוהב את הבדיחות המפגרות שלי?

״נראה שאתה מצליח לאזן את כמות האינטליגנציה שמדברים עליי בגללה עם רמת הטיפשיות שלך.״ לוק משך בכתפיו.

״אה, בבקשה?״

״טוב, זאת כנראה הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה.״ לוק אמר. ״אחרת אני לא בדיוק מבין למה אני אוהב אותם.״

״כי אני מתוק!״ חייכתי וראיתי אחד נוצר על שפתו של לוק.

״זאת לא סיבה.״ לוק אמר בדרך של למען האמת, בכל זאת , הוא תמיד דיבר ככה.

״כן זה כן.״ נאנחתי.

״תספק ראיות.״

״הא?״

״תוכיח את זה.״

״הו.״ חייכתי. ״טוב, אתה אוהב את הבדיחות הדפוקות שלי בגלל שאני מתוק ובגלל שאני מתוק אתה רוצה שנהיה חברים.״

״בסדר.״ לוק צחקק. ״אני אתן לך את הסיפוק בכך שאומר ׳ברור׳.״

״יאי!״ השבתי. ״עכשיו אפשר להתחבק!״ פתחתי את ידי בשביל לוק והוא הסתכל עליי מלמעלה ללמטה בלי לזוז. ״נו, תחבק אותי.״