מייקל pov
התכוונתי לקחת יוזמה ולמצוא את לוק.התכוונתי.
זה היה ארוחת הצהריים ואני לא הייתי בקפיטריה. קאלום שאל אותי לאיפה אני הולך ואמרתי לו שאני הולך להשתין.
לזמן מה שוטטתי וחשבתי שאולי לוק לא היה בבית ספר היום, אפילו בדקתי בספריית בית הספר, אבל לוק לא נראה כמו אחד שיפסיד בית ספר.
עמדתי לוותר שיצאתי לבחוץ וראיתי את לוק יושב מושען כנגד עץ עם ספר קטן - לא דק - ביד אחת וסנדוויץ׳ ביד השניה.
״לוק!״ צעקתי וצפיתי בו קופץ ומסתכל סביב עד שאיתר אותי.
״שלומות מייקל.״ הוא בירך אותי לשלום כשהתיישבתי מולו. הוא המשיך לקרוא ולאכול בזמן שאני פשוט המשכתי להסתכל עליו. ״אתה חושב,״ הוא התחיל. ״שזה מוזר בשביל דמות להקריב את עצמם בשביל אחרים אפילו אם הדמות המרכזית תחיה בסוף?״
״אוו אתה מדברים על ספרים איתי.״ חייכתי ולוק גלגל את עיניו. ״אמ, זה תלוי. הדמות שהקריבה את עצמה מתה?״
״כן.״
״טוב, זה אולי ישמע מוזר טיפה, אבל אני בטוח שהסופר רק עשה את זה כדי להרוג דמות לא חשובה.״ משכתי בכתפיי.
״באמת? האמנתי שהדמות חשובה.״ לוק אמר.
״אולי בשבילך, אבל אולי לא לקו העלילה.״ אמרתי וצפיתי בלוק מחייך.
״האמת שאתה יותר חכם מהקרדיט שאני נותן לך מייקל.״ לוק אמר כשהוא הניח את הספר למטה. ״אבל אתה גם אידיוט שבאת וישבת לידי.״
״לוק, לא אכפת לי ממה שאנשים אחרים חושבים.״ נאנחתי.
״ולכן יש לך אישיות מכובדת.״ לוק נד בראשו פעם אחת. ״ אני פשוט לא מבין למה שתסתכן בלאבד את כל הטוב שלך בשבילי.״
״כי אתה נותן לי יותר טוב מכל האידיוטים האלה.״ משכתי בכתפיי. ״אני אוהב להיות בחברתך.״
״אני נהנה גם כן.״ לוק חייך.
״עכשיו יש לי שאלה חשובה.״
״דבר.״
״כשנהיה קר או גשום, אתה עדיין אוכל פה בחוץ?״ שאלתי, מסתכל על האזור מסביבנו.
״לא, אני אוכל לפני הלוקר שלי.״ לוק אמר. ״אחרת למה לבזבז יום כל כך יפה בפנים?״
״זה נכון.״ הנהנתי.
״כמובן שזה נכון. הסתכל למי אתה מדבר מייקל.״ לוק גחך לכיווני.
״אתה מאוד שחצן, אתה יודע את זה?״ הרמתי גבה בשאלה. זו הייתה בדיחה, לא ציפיתי שהחיוך של לוק ידעך. ״לוק אני צחקתי.״
״אני...״ קולו של לוק דעך. ״הו נראה שארוחת הצהריים נגמרה! להתראות מייקל!״ לוק קפץ ומיהר להתרחק כמו שהוא תמיד עושה, הוצאתי אנחה שנשענתי על העץ לרגע לפני שהבנתי שארוחת הצהריים נגמרת רק בעוד חמש דקות. מה לוק עושה, עוזב עכשיו? יש עוד עשר דקות עד שהשיעור הבא מתחיל.
״לוק אתה באמת תעלומה.״ אמרתי הקול רם. נאנחתי ולבסוף נעמדתי, מתקדם חזרה לקפיטריה בשביל חמש הדקות האחרונות.
״אחי איפה היית?״ קאלום שאל.
״בחוץ בגלל שזה יום מושלם שלא צריך להיות מבוזבז.״ חייכתי וקאלום פשוט מצמץ כמה פעמים.
״אווווקייי....״ קאלום אמר.
״מייקל קיבלת מכה בראש?״ ונסה שאלה.
״לא, למה?״
״ממתי אכפת לך לבזבז יום טוב?״ היא לעגה.
״אמ... לא יודע.״ חייכתי כשפניי התחממו .
״מייקל מה זה המראה הזה!״ קאלום צחק. ״אל תאמר לי שיש לך חברה?״
״או חבר.״ גארט התפרץ. הם אולי היו אנשים שיפוטיים, אבל לאף אחד מהם לא היה אכפת שאני ביסקסואל.
״הו, לא!״ צייצתי ופניי נהפכו אדומות אפילו יותר.
״כן בטח. איך הם?״ טרי שאל.
״חברה אני לא יוצא עם אף אחד.״ נאנחתי.
״אבל למייקי התינוק יש קראש קטן.״ קאלום צבט את לחיי וסטרתי לידו.
״האמת שאין לי.״ נתתי לו מבט והייתי מאושר לשמוע את צלצול הפעמון שמודיע שנגמרה ארוחת הצהריים. ואפילו יותר שמח לעזוב את האנשים המגעילים האלו.
--------------------------------------------------
וככה עוד פרק הסתיים לו
הייתי בשבוע שעבר בסואיסייד סקוואד והיה מטורף חיכיתי לסרט הזה מלא זמן והיה את היטנס של טופ שגם לזה ממש חיכיתי בסרט. אני הולכת השבוע להופעה של סיה אז אם מישהו בא תאמרי לי ואולי ניפגש לנו
אוהבת המון תגיבו תצביעו תגיבו!!! שוב כי אתם לא מגיבים
סטיביXX
YOU ARE READING
Nerd Alert - Hebrew
Fanfictionברוכים הבאים לתיכון ניו סטון, המקום בו החבורה שלך זה ההגדרה שלך. לוק המינגס הוא החנון הכי גדול בתיכון כולו, נמצא בכל המעמדות הגבוהים בחברה, בעל ציון גבוה בתואר אקדמאי ומספיק נקודות בכדי לסיים את הלימודים. תמיד קורא או פותר בעיות במתמטיקה. והדבר היח...
