Between life and death

פרק 21-שכחה

התחלתי להתניע את האוטו במהירות בלי לדעת לאן לנסוע,ידעתי דבר אחד שאנחנו חייבים לברוח!

***

עברו 12 שעות,אמילי עדין ישנה,כעת היה נראה שאני קרוב לגבול עם הולנד.

אחרי בדיקה ארוכה החיילים נתנו לי להיכנס, מבטם הקשוח של החיילים הופנו כעת לכיונה של אמילי.

המשכתי להגיד "המסכנה שלי הייתה כול כך עייפה עד שנרדמה"לבסוף הם השתכנעו .

הייתי כעת בדרכי לאמסטרדם ,בדרך עצרתי בתחנת דלק,שחזרתי גיליתי שאמילי התעוררה.

אמילי דפקה בחוזקה על החלונות גורמת להם כמעט להתפוצץ,שערה היה פרוע,אבל עדין יפה.

היא הייתה כעת מבוהלת להחריד.

פתחתי את הדלת במהירות דוחף אותה פנימה,בלי לתת אפשרות לצאת.

"למה אתה חוטף אותי?" היא שאלה מפחדת,קולה היה כעת רועד,המילים שיצאו מפיה בקושי נשמעו.

"אני יודע שזה ישמע לך מוזר,אבל זה לטובתך,את בסכנה" אמרתי נוגע מעט בפנייה העדינות.

אמילי מהירה להזיז את מבטה ממני,התקרבתי טיפה לכיוונה,ידה הקרירה חטפה לפרצופי בחוזקה.

מיד לאחר מכן אמילי מהירה להתרחק מימני, מה פוחדת שאפגע בה על זה.

"אני לא אפגע בך,אני רוצה להגן עלייך"?אמרתי בעדינות.

"אני לא צריכה אותך ואת העזרה שלך.
אני יכולה להגן על עצמי,פשוט תעזוב אותי בשקט"היא אמרה נוטפת בי בכעס,קולה נשמע שבור וכועס בעת ובעונה אחת.

"את לא יכולה להגן על עצמך"אמרתי בהחלטיות,היה נראה יותר שאני קובע שככה זה יקרה.

התנעתי את האוטו והתחלתי לנסוע.

"לאן אתה לוקח אותי?"היא שאלה מפחדת.

"למקום בטוח?"אמרתי מסתכל במראה לכיוונה,כעת היא ישבה כפופה מחזיקה חזק את רגליה לכיוון בטנה.

היא הרימה את ראשה לכיווני,כעת יכולתי לראות את הדמעות הרבות ששטפו את פניה.

הרגשתי צביטה בלב על כך שגרמתי לה להרגיש מפוחדת

האוטו כעת עצר,מולו היה מונח שלט גדול 'ברוכים  הבאים לאמסטרדם'.

שכרתי חדר בעיירה קטנה בתוך העיר,ידעתי שכאן לא ימצאו אותנו.

פתחתי את דלת החדר,מולי עוצבה מיטה זוגית גדולה. על השידה החומה עוצבה מנורת לילה קטנה.

החדר השני היה מיועד לאמבטיה,היו עוד כמה דברים בסיסים שלא שמתי לב אליהם.

הדבר היחיד שהיה אכפת לי באותו הרגע היא אמילי. השאלות הרבות ששטפו את ראשי לא הניחו לרגע.

איך אני מגן אליה למרות שהיא לא זוכרת אותי?

איך אני עושה דבר כזה?,איך אני יכול להגן עלייה בלי שתשנא אותי?,בלי לתת לה להרגיש מפוחדת?

"כאן אנחנו נישן בזמן הקרוב תצטרכי להתרגל רוב סיכוים שנעבור עוד יומים,אבל אם לא זה היה ביתך עכשיו"אמרתי בחיוך חמים לעברה,אך אמילי עדין נשארה מפוחדת.

"קחי" הושטתי לה בגדים שקניתי במיוחד בשבילה.

היא לקחה את הבגדים חוששת ממגע איתי,היא הקריבה אותם ללבה כאילו היה הדבר הכי חשוב בעולם.

"את יכולה להתקלח עכשיו" אמרתי בחיוך מצביע לכיוון האמבטיה.

היא הלכה בצעדים קטנים חוששת שתיפול כל רגע.

רעש המים נשמע וידעתי שעכשיו אני יכול להיות רגוע,לפחות קצת.

***
השקט הקודר נשמע מה שהבהיל אותי מאוד,אמילי כבר הייתה הרבה זמן באמבטיה.

דפקתי על הדלת,השקט שוב נשמע,המים הזורמים כבר לא נשמעו ברקע.

פתחתי את הדלת בהיסוס. אמילי כעת שכבה בתוך המים מחוסרת הכרה.

היי כולם😉
אז העליתי פרק אשמח לדעת מה אתם חושבים
הפרק מוקדש לקוראת מקסימה שכל פעם משמחת אותי מחדש Endi_wontsoul23
עכשיו לשאלות מה אתם חושבים שיקרה עכשיו?
מה אתם חושבים על אמילי החדשה?
על סבסטיאן?
והשאלה שאני הכי רוצה לדעת האם הפתעתי או שהייתי צפויה?
אשמח לתגובות והדירוגים שלכם תמיד אוהבת אותכם💗💗💗