oreo // lashton [hebrew]

let's cheer to this.//3

"טוב, זה מביך." אמר קול מאחורינו. הקול היה שייך לאשטון. מייקל דחף אותי ממנו, מפיל אותי על הרצפה.

"זה מה שקורה כשאתה מתעסק עם מייקל קליפורד." מייקל אמר, קורס בחזרה על הספה. 

"כן, הוא פשוט מכאיב לך בתחת." צחקתי, נעמד וסוטר למייקל בשובבות. אשטון צחק קצת, והסתכלתי עליו לבסוף. קימטתי את מצחי כששמתי לב שהסוודר שנתתי לו היה ענק עליו. ולא שזה לא הספיק, אלא הוא היה צריך להחזיק את הסקיני ג'ינס שלו כדי שלא יפלו.

"יש לי רעיון." קאלום הצהיר משום מקום.

"חברה, לקאלום יש רעיון!!" צעקתי. קאלום שונא כשאני עושה את זה. וואו, הייתם צריכים לראות את המבט שקיבלתי.

"טוב, כמו שניסיתי לומר לפני שלוק הפריע לי בגסות, יש לי רעיון. ארבעתנו צריכים לעשות מסיבת פיג'מות כדי שנוכל להכיר אותך מקרוב, אש." קאלום הציע.

"אני מניח שזה אפשרי. אבל אני אצטרך לשאול את אמא שלי. למרות שאין לי בעיה, האמת." אשטון אמר. למה הייתי כל כך מאושר כשהוא הסכים? 

"ההורים שלנו כנראה ניחשו שנישן כאן, האמת, בהתחשב בזה שאנחנו עושים את זה בכל יום שישי אחרי החזרה." מייקל ציין. טוב, זה נכון. זה די הקטע שלנו.

"אני אלך להתקשר לאמא שלי." אשטון אמר, מוציא את הטלפון שלו ועוזב את החדר.

~

נקודת מבט אשטון 

עזבתי את החדר כדי להתקשר לאמא שלי. החדר שנכנסתי אליו כנראה היה המטבח. המשכתי לתהות למה הסכמתי לזה. כאילו, אני אהיה חייב להודות בזה מתישהו. אולי יש לי קראש על לוק? אני לא יודע. יש סיכוי.

התקשרתי למספר של אמא שלי והיא ענתה.

"הלו? אשטון? התחלתי לדאוג כשגיליתי שאתה לא בבית." היא אמרה כשהיא ענתה.

"הו, אה, סליחה על זה. אני די בבית של חבר. תהיתי אם אני יכול לישון אצלו?"

"הממ. קודם כל, חשבתי שאתה חולה. ושתיים, אני מכירה את החבר הזה?"

"אני חושב שהייתי פשוט עייף בבוקר, לא ישנתי ממש טוב. וזה לוק המינגס."

"הו. והמינגס? אני חושבת שאני עובדת עם אמא שלו. בבית החולים, נכון?"

"הו,אמ, אני אבדוק." שמתי את ידי על הטלפון וקראתי ללוק. 

"כן?" הוא שאל אותי.

"אמא שלך עובדת בבית החולים?" שאלתי אותו. הוא הנהן, וחייכתי אליו. הוא עזב לאחר מכן כדי שאוכל לסיים את השיחה.

"כן, היא עובדת שם." השבתי לה.

"אז כן, אתה יכול. רק אל תמות בדרך, אוקיי?" צחקתי למשמע התגובה שלה, מכיוון שהיא אומרת את זה כל פעם שאני מחוץ לטווח הראיה שלה. (ה/מ- סיימ) 

"אני לא, מבטיח. ביי, אמא. אני אוהב אותך!"

"אני אוהבת אותך גם, אשטון. תהנה."

"אני אהנה." ניתקתי לאחר מכן והלכתי בחזרה לסלון.

"היי." מייקל בירך אותי לשלום. הוא קם עכשיו והדליק את הWii.

"הי. אמא שלי הסכימה." סיפרתי. הם חייכו למשמע דבריי, וזרקו לעברי את השלט הרביעי. הצלחתי לתפוס אותו, והייתי אסיר תודה על זה. זה בטח היה די מביך אם הייתי מפספס.

"אתה אוהב מריו קארט, אש?" לוק שאל אותי. 

"מי לא?" השבתי. כולנו ישבנו על הספה והתחלנו לשחק.

ולראשונה, לא רציתי להיעלם לגמרי.