מה שאני מרגישה

סיפור חיינו

כל אחד מאיתנו הוא סיפור.
כל אחד מאיתנו הוא סופר.
כל אחד מאיתנו הוא דף.
כל אחד מאיתנו הוא עט.
כל אחד מאיתנו הוא דמות.
כל אחד מאיתנו הוא מילה.
כל אחד מאיתנו כותב את סיפור חייו, מופיע בסיפורים של אנשים אחרים, משפיע על מילים, רגשות, אנשים.
בכל אחד מאיתנו הכוח לנתב את הסיפור, לשנות את החיים שלו.
מה שעשיתם, חשבתם ואמרתם-כבר נכתב. אין מחק לסיפור החיים שלכם.
השאלה היא:איך סיפורכם יגמר? מי יהיה שם בסוף? האם הוא יהיה שווה קריאה?
אתם כרגע לא יכולים לענות על השאלות האלה, ועל עוד רבות אחרות. הסיבה לכך היא פשוטה: הסיפור שלכם עוד לא נגמר.
חשבו על השאלות האלה לפי מה שכתבתם עד עכשיו. אתם מרוצים מכיוון הסיפור שלכם?
אתם אוהבים את הדמויות שנמצאות בו?
הוא שווה קריאה?
אם התשובה היא כן-חשבו על שאלות אחרות כגון:איך אפשר לקדם את הסיפור כך שהוא יעזור לעוד אנשים? מה אפשר לעשות כדי להכניס בו אפילו עוד עניין? איך אפשר לשפר את הדמויות אפילו יותר? מלאו את הסיפור שלכם בשאלות, וענו עליהן.
אם התשובה היא לא-שנו משהו: את ההתנגות שלכם, את האנשים שאתם מסתובבים איתם, את הפעולות שאתם עושים. חפשו דרכים להפוך את הסיפור שלכם למשמעותי ומעניין.

לכולנו יש סיפור. הסיפור לא מוגבל במילים, במעשים או בדפים. הדבר היחידי שמגביל את הסיפור שלנו הוא זמן. לכל אחד זמן מוקצב לכתוב את סיפורו, ואנו אף פעם לא נוכל לדעת עד כמה קצר הוא.
אתם לא אוהבים משהו בסיפורכם? שנו אותו עוד היום. החיים קצרים ואף פעם אי אפשר לדעת מתי הדופק יעצור ביד הכותבת, במוח החושב, בלב המרגיש.
כתבו את הסיפור שלכם, נצלו את האפשרות לכתוב אותו, ואף פעם אל תפסיקו מבחירה. תמיד אפשר לשנות את הסוף-כל עוד יש דופק ביד הכותבת, במוח החושב, בלב המרגיש.