מה שאני מרגישה

לא פה ולא שם

לא פה ולא שם, באמצע העולם
מרגישה כאילו לקחו אותי וזרקו אותי שם.
במקום של לתהות, במקום של לחשוב,
במקום שממש לא עשה לי טוב.
להבין שככה זה, וככה ישאר,
לנסות להחזיק מעמד, לא לוותר.
לקחת מספריים, לחשוב שוב
לשכנע את עצמך שהמצב לא עצוב.
לנשום עמוק ולהכניס לקלמר
את כל מה שמזיק, את מה שמיותר.
לחזור לכולם, לחייך חיוך קטן,
שגורם לך להרגיש עוד יותר לא שייכת לכאן.
בבית, אחר כך, לנשום עמוק,
לחשוב על עתיד שיבוא ויאיר,
להבין שהכל שקרי ורע
לחזור בי מההפצרה,
ושוב לחשוב מחשבות רעות,
שרק הורסות ולא עוזרות.