THE WAY

פרק 14

"תומס, אתה מקשיב?" הרמתי את ראשי מהטלפון עם חיוך מגוחך מרוח על הפנים. "מה?" דיוויד גיחך וגילגל עיניים. "אתה והחברה מסתמסים," נתפסתי. גירדתי את עורפי. "כן. בבוקר היא הייתה צריכה למהר ולא הספקנו להיפרד כמו שצריך. למתי הפגישה עם ג'יין וג'ף?" נהפכתי לרציני. "אני לא יודע. תשאל את המזכירה." הינהנתי. "ג'ף עושה המון בעיות." העברתי את ידי בשיערי. דיוויד הקשיב. "זה מייאש. אני לא אוהב שמערבים את החיים האישיים עם העבודה. בגלל שטויות כאלה קטנות זה עלול לגרום לצרות." הוא הינהן. "אני לגמרי מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אתה לא יכול להתערב בחיים האישיים של העובדים שלך. אני מציע שתהיה רגוע כשתדבר איתם ותגיד לג'יין שמה שהיא עושה לא מקצועי. אני כבר בטוח שגיבשת נאום משכנע." חייכתי חיוך יהיר ויודע דבר. "ועוד איך!" הוא החזיר לי חיוך. "אם כך, אשאיר אותך עם העבודה המשעממת שלך ואלך לעשות את העבודה המשעממת שלי." צחקתי. "העבודה אצלי לא משעממת. היא מאתגרת." הוא גיחך. "ברור," אמר בציניות ויצא מהמשרד שלי. חייכתי.
סקרלט:מה דעתך על ארוחה במסעדה?
גבותיי התרוממו בהפתעה ובשעשוע.
תומס:את מזמינה אותי לדייט? יפה, יפה יש התקדמות.
סקרלט:תיזהר ממני! כן או לא, לפני שאני מתחרטת?
צחקתי ומיהרתי להקליד תשובה.
תומס:כן! מה עשיתי?! זה טוב שאת יוזמת דברים.
דימיינתי אותה מחייכת בבישנות, מסמיקה ומצחקקת.
סקרלט:אין תגובה.
צחקתי צחוק מתגלגל.
תומס:אני מת עלייך.
סקרלט:אני יודעת. גם אני מתה על עצמי.
אני פשוט לא יכול בלי השנינות שלה וההערות השובבות.
תומס:ציפיתי לתשובה אחרת כמו: גם אני מתה עלייך,
סקרלט:כגודל הציפייה, גודל האכזבה.
בדיוק כאלה.
תומס:אווץ' זה כאב.
סקרלט:אני מתה עלייך.
חיוך מרוצה נפרש על פני.
תומס:הרבה יותר טוב. תהיי מאורגנת בתשע, נצא לפאב.
סקרלט:מעולה! המשך יום נעים.
תומס:גם לך, מותק.
חייכתי וסגרתי את הטלפון.
גם במשך היום בפגישות עם העובדים הבעיתיים שלי חייכתי. החיוך פשוט סירב לעזוב אותי היום. היא גורמת לי להיות שמח. ג'יין תמשיך לעבוד באותה המשרה. את ג'ף הזהרתי, הוא עשה המון בעיות והבטיח שזה לא יקרה שוב כשהבין שמקום העבודה שלו נמצא בסכנה. כרגע הוא נמצא בתקופת מבחן מבחינתי. בצהריים הגיע משלוח של מרק עגבניות למשרד שלי עם פתק. בפתק היה כתוב:
שלא תהיה רעב;)
ידעתי שסקרלט שלחה את זה. חייכתי לעצמי חיוך גדול והתחלתי לאכול. היא ידעה שזה אחד מהמרקים שאני אוהב. זה כיף שהיא דואגת לי ככה.
החלטתי להתקשר אליה.
היי, בייב.
אמרתי בקול פלרטטני.
היי, איך בעבודה?
חייכתי.
מעולה! תודה על המרק, הוא טעים.
אמרתי.
מה זאת אומרת? איזה מרק?
עצרתי את כף המרק הבאה במרחק שניי סנטימטר משפתיי.
זאת לא את ששלחת לי מרק?
שאלתי בלחץ.
לא, זאת לא אני.
בלעתי את רוקי בכבדות.
אז מי זה?
ואז שמעתי אותה צוחקת. מה??
זאת אני ששלחתי אותו. אל תילחץ.
היא המשיכה לצחוק.
נאנחתי וגיחכתי.
תודה, הלחצת אותי כהוגן.
אמרתי והמשכתי לאכול.
הכל מאהבה. לך לאכול לפני שהאוכל יתקרר.
ניתקה ונתנה לי להמשיך לאכול. אחרי הפגישות עם ג'ף וג'יין לא היה יותר מידי אקשן. מבחינה אחת זה טוב, אבל מבחינה שנייה זה עוד יום משעמם. כשחזרתי הביתה היה מוקדם עדיין אז ישבתי בסלון ושיחקתי עם דיזי הכלבה. שמתי לה אוכל, מים ויצאתי איתה לטיול קצרצר. כשחזרתי הביתה היה לי עוד זמן עד הפגישה אבל החלטתי להתחיל להתארגן בכל זאת. התקלחתי, התגלחתי, התלבשתי, סידרתי את השיער ונעלתי נעליים. סידרתי את מעט הבלגן שהיה בבית, הכנתי רשימת קניות והזמן טס. כשהבטתי בשעון ראיתי שאני כבר צריך לצאת מהבית. סימסתי לה כדי לוודא שהכל כשורה.
תומס:מוכנה?
היא ענתה מיד.
סקרלט:כן.
חייכתי. לפחות היא תעשה לי נחת לפני שנצא למקום ולא יקח לה שעות להתארגן.
תומס:תארזי תיק, את באה לישון אצלי.
סקרלט:כן המפקד! עוד משהו?
חייכתי בממזריות.
תומס:את יכולה לעשות לי גם מסאז' ולפנק אותי כשנגיע הביתה, אם את מבינה למה אני מתכוון.
סקרלט:בוא כבר!
צחקתי.
תומס:זה אומר כן?
היא בטח מגלגלת עיניים עכשיו.
סקרלט:זה אומר שאני אחנוק אותך בלילה עם הכרית. בוא כבר!
צחקתי וסגרתי את הטלפון.
ירדתי לרכב ונכנסתי לתוכו. לבשתי בגדים יומיומיים והדלקתי את החימום ברכב. בדרך לסקרלט הפעלתי את הרדיו והתנגן השיר 'thinking out loud' של אד שירן. זימזמתי את מילות השיר. הייתי רגוע. אני מקווה ששום אפס לא יתקרב אליה כי אני עלול לחטוף עצבים בשנייה ואני בטוח שהיא לא תרצה שידור חוזר של הפעם הקודמת. נאנחתי. רק מהמחשבה על זה אני מתחיל להתעצבן. העברתי את ידי בשיערי והכרחתי את עצמי להירגע. הכל בסדר. היא שלי. זה לא משנה מי רוצה אותה כי היא רוצה רק אותי. עצרתי מתחת לבניין שלה והיא חיכתה לי בחוץ. היא נכנסה לרכב עם חיוך פרוש על פניה. "היי," חייכה והתקרבה כדי לנשק אותי. "היי." היא לבשה ג'ינס צמוד בהיר, סריג אדום, ג'קט שחור ומגפיים ארוכות בצבע שחור. "את יפהפייה." היא חייכה בביישנות. "תודה," היא הניחה את התיק שלה על הרגליים ואני הזזתי אותו. היא הביטה בי בשאלה. חייכתי ושמתי את היד שלי על הירך שלה. היא גילגלה עיניים בליווי חיוך. "אני אוהב מגע," היא נחרה בבוז. "לא ידעתי." אמרה בסרקזם. "אז אני יכול להראות לך." היא הנידה בראשה. "תתרכז בנהיגה." הינהנתי. השירים התחלפו והשיחה קלחה בדרך לפאב. האווירה כרגיל הייתה קלילה בינינו ונהננו מאוד. סיפרנו כל אחד על היום שלו וצחקנו על כל מיני דברים. כשהגענו לפאב ויצאנו מהרכב כרכתי את ידי סביב מותניה ישר. היא ניצמדה אלי יותר וזה דירבן אותי. נכנסנו לפאב והתיישבנו בתא פרטי. התאורה לא הייתה חזקה והתיישבנו קרוב מאוד אחד לשני. מלצרית באה אלינו הניחה תפריטים וחזרה לבר. אני וסקרלט הזמנו. "בואי לכאן," קירבתי אותה אלי. חפנתי את פניה בידי ונישקתי אותה. כשהלשון שלי ביקשה אישור כניסה והיא העניקה לי, הלשון שלי איתגרה אותה. ליטפה את לשונה בשכרון חושים. הנשיקה הייתה נשיקה סוחפת. עוד אחת מהנשיקות שלנו שמשאירות את שנינו חסרי אוויר. היא נאנקה ותפסה בחולצה שלי. לבסוף התנתקנו כי כבר לא היה לנו אוויר. חיוך חלומי היה פרוש על פניה. "גאד השפתיים שלך חלומיות." ציחקקתי. "את מחמיאה לי." היא חייכה והניחה נשיקה קלה על שפתיי. "שחצן." אמרה כשהבחינה בחיוך היהיר שנח על פני. פיטפטנו עד שהאוכל הגיע. שמתי כל כך הרבה קטשופ על הפיש אנד צ'יפס  שלי עד שהם היו מוצפים בבריכת קטשופ. "תומס, מה לעזאזל?" אמרה סקרלט והצביעה על האוכל שלי. חייכתי. "מה?? קטשופ זה טעים." היא צחקה. "אתה נשמע כמו ילד קטן." שמתי יד על הלב כאילו נעלבתי. "אני והאוכל שלי לא מוכנים לספוג עלבונות." הוצאתי לה לשון ולקחתי ביס ענק. היא ציחקקה ולקחה גם ביס. חייכתי כשהפה שלי היה מלא באוכל. "זה טעים." אמרתי אבל המילים יצאו מעוותות. סקרלט עצמה עיניים, לעסה את מה שיש לה בפה עד שהיא בלעה ופשוט פרצה בצחוק. הצחוק שלה גרם לי לצחוק גם ולבסוף נחנקתי עם האוכל בפה. תוך כדי שהיא צוחקת היא מושיטה לי את כוס הבירה. שתיתי כמה לגימות עד שנרגעתי. שנינו התנשפנו. זה היה קורע מצחוק. "אני חושב שכדאי שלא נעשה את זה שוב." היא הינהנה. "כן," אמרה בחיוך. את שאר הארוחה העברנו בכיף. תמיד אני נהנה שאני איתה. סיפרנו כל מיני דברים על עצמנו ועוד פרטים שוליים. "כשאני ואמא שלך נשב לקפה תדע שהיא תשפוך את כל העבר המביך שלך. תומי, אני ואמא שלך נהיה חברות הכי טובות." אמרה בחיוך זחוח. גיכחתי. "אני לא אתן לכן להיפגש." היא צחקה. "אני אגרום לדיזי לתת לך ביס בלילה, הבטחתי ולא קיימתי עדיין." צחקתי. "אז אני גבר מוכה?" היא הינהנה. "אני מחזיקה אותך קצר." החיוך שעל פניי היה כזה רחב. "עוד נראה," קרצתי לה. בסוף הדייט המלצר הביא לנו חשבון וסקרלט פתחה את הארנק שלה. "מה את עושה?" שאלתי מזועזע. "משלמת." לקחתי את החשבון והנחתי את כרטיס האשראי שלי. "גם אני צריכה לשלם." הבטתי לעברה במבט זועף. "זה ממש עלבון בשבילי. זה דייט ואני אמור לשלם." המלצר ניגש לקחת את החשבון. "תעשה הכל בתשלום אחד. ושהטיפ יהיה 15% מהחשבון." הוא הינהן ולקח את החשבון. "אני לא יכולה לתת לך לשלם על כל דבר." נתתי לה עוד מבט כועס. "את פוגעת בי. אין פה בכלל מקום לוויכוח, אני משלם." היא נאנחה. המלצר החזיר את הכרטיס האשראי שלי ואנחנו יצאנו מהפאב. כרכתי את ידי סביב מותניה ופתחתי לה את דלת הרכב. היא נכנסה פנימה. עקפתי את הרכב וגם אני נכנסתי פנימה. התנעתי את האוטו ויצאנו לכיוון הבית. "הנוהל זה שאני משלם בדייטים." היא הינהנה. "אוקיי, אבל די עם האווירה הזאת. אתה נראה כועס עוד מהמסעדה." נאנחתי. בסופו של דבר היא לא התכוונה לעשות משהו רע. זה לא רע. אני פשוט אוהב לפנק אותה. כסף זה הדבר האחרון שחסר לי בחיים וכשהיא באה לשלם במסעדה זה פגע לי בגבריות. "אני מצטער. את הבחורה שלי עכשיו, אני משלם עלייך ומפנק אותך אז תהני מזה." היא הינהנה. "זה כיף אבל גם לי לא חסר כסף ואני יכולה לשלם." הנחתי את ידי על הירך שלה בליטופים מרגיעים. האווירה באמת הייתה מעט לא נעימה. "אני יודע, אבל הכיף שלי זה לפנק אותך ולא להחסיר לך דברים. את תראי בהמשך הקשר שאני אביא לך הרבה מתנות ודברים. אני יודע שאת יכולה לקנות לעצמך אבל אני רוצה לתת לך את זה." חיוך רך נח על פניה. "מצטערת. לא יחזור על עצמו יותר." אמרה בחרטה. "זה בסדר, מתוקה. אבל טוב שזה לא יחזור על עצמו. אני אתן לך הכל סקרלט." היא חייכה בביישנות. "כל מה שאני מצפה ממך זה שתקחי את מה שאני נותן." היא הינהנה בשקט. המשכתי ללטף אותה עד שהגענו לבית שלי. לקחנו את התיק שלה איתנו למעלה. הושטתי לה יד וחיכיתי שהיא תיקח אותה. היא לא היססה ושילבה את אצבעותיה באצבעותי וזה גרם לי לשמוח אוטומטית. כי מחוות כאלה מחממות אותי. הילדונת הזאת גורמת לי לריגושים שמעולם לא חוויתי. כשנכנסנו לדירה שלי הנחתי את התיק שלה על השולחן. "יש מים חמים אם את רוצה להתקלח. אבל עם המצב של המים אפשר לעשות מקלחת משותפת וככה לחסוך מים." קרצתי לה בממזריות. היא גילגלה עיניים וצחקה. "תמשיך לחלום." חייכתי ונכנסנו לחדר השינה. "אני בהחלט אמשיך. אבל יום יבוא והחלום הזה יתגשם." היא המשיכה לצחוק ונישקה את שפתיי. "היום הזה בהחלט יגיע מתישהו." היא קרצה לי, לקחה את התיק וחמקה לחדר האמבטיה. "אני גבר עם צרכים!" צעקתי לה. "בשביל צרכים יש שירותים!" צעקה לי חזרה ולא יכולתי שלא לצחוק. "את יודעת לאיזה דברים אני מתכוון!" צעקתי. "כל דבר יבוא בזמנו!" צעקה לי ונשמע זרם המים. צנחתי על הספה בתסכול. בסדר, אני לא אלחץ עליה. אני אתן לה זמן. אני לא מהסוג שילחץ על הבחורה, אבל איתה זה כמו דחף בלתי נשלט. היא לא כמו כל הנשים, היא יודעת שמגיע לה יותר. היא רוצה מישהו שיתחשב גם בה ואני אעשה את זה בשבילה. אני אהיה הגבר הזה. הטלפון הנייד שלי רטט והודיע שיש לי הודעה חדשה.
ארין:לא שמעתי ממך המון זמן.
אחת מהאקסיות שלי. ארין הייתה סטוץ קבוע עד שעזבה לאנגליה. כבר מתחיל להימאס עלי הקטע הזה שהאקסיות שלי פתאום נזכרות בי.
תומס:וגם לא תשמעי. מה את צריכה, ארין?
ארין:למה ככה?? אתה חושב שאני נצלנית?
גילגלתי עיניים.
תומס:אני יודע שאת נצלנית. אל תשלחי הודעות ותתקשרי.
לא מעניין אותי למה היא יצרה קשר אחרי שנתיים!!
ארין:למה זה מפריע לחברה החדשה? לא חשבתי שאתה מהטיפוסים שמתאהבים, תומס.
חשקתי שיניים.
תומס:אני לא מעוניין לדבר איתך על החיים הפרטיים שלי. תפסיקי לשלוח הודעות!
ארין:אתה לא תיפטר ממני כל כך מהר. חזרתי לניו יורק ואני נחושה להחזיר אותך אלי.
גם כשהייתי עם ארין ידעתי שיש לה תאוות בצע. היא רצתה את החומריות שאני יכול לתת לה. בניגוד אליה יש בחורה שבאמת רוצה אותי.
תומס:לכי חפשי לעצמך עיסוק! שלום ולא להתראות!
חסמתי אותה.
היא לא התבגרה. פתאום כל האקסיות נזכרות בי דווקא כשיש לי מישהי. דווקא ברגע שאני באמת מעוניין במישהי. סקרלט יצאה מהמקלחת לבושה. היא סקרה את הבעת פני. "קרה משהו?" שאלה בדאגה והתיישבה לידי. "אקסיות עושות צרות. הן לא יניחו לי." לא הסתרתי ממנה כלום. לא כדאי להסתיר. "בסוף הן יניחו." כרכתי את היד שלי סביבה. "הן נזכרות בי כשיש לי חברה." היא מחייכת. "תודה ששיתפת אותי. יש כאלה שהיו מסתירים את זה." הנדתי בראשי. "אני פתוח איתך על הכל. כל מה שתרצי לדעת את יכולה לשאול אותי ולקבל תשובה." היא הניחה נשיקה רכה על שפתי. שפתיה ריפרפו במגע קל על שלי. המגע הקל הזה גרם לרוגע להתפשט בגופי. "תעשי מה שמתחשק לך בזמן שאני מתקלח." היא הינהנה.

כשיצאתי מהמקלחת לבוש רק במכנס לגופי הבטתי בה ישר וראיתי שהיא במיטה. ישנה. חיוך התפשט לו על פני. היא הייתה מכורבלת לכדור ושיערה היה על הכרית שלי. נכנסתי למיטה וחיבקתי אותה מאחור, נזהר לא להעיר אותה אך לשווא. היא פקחה עיניים אפורות מנומנמות ומעורפלות. כשהבחינה בי היא נרגעה וחזרה לישון. היא התאימה את צורת גופה לגופי תוך כדי שינה.  הסנפתי את הריח של השיער שלה. היא מריחה כל כך טוב, גאד. נתתי לעצמי להירגע ולשקוע בשינה עמוקה.
***
אעאעא סורי שהפרק כל כך התעכב אני כל כך עמוסה כי יש לי שני מבחנים השבוע ועבודה להגיש ואני מצוננת בבית אבל הפרק הזה יחסית ארוך
המטרה לפרק היא 110 הצבעות ו45 תגובות
לכו על זה פיפול!!!!
נ.ב
אני לא שוכחת את הסיפור אז אין צורך להזכיר לי להמשיך או לשאול מתי אני ממשיכה