[21]

3.1K 215 39
                                    

אדלה | 1912

הארי נעל את ידיו בשלי מתחת לשולחן, לוחץ אותן בעדינות.

"אדלה," סטיבן אמר. ״אני יכול לדבר איתך לרגע?"

הארי לחץ את ידיי חזק יותר בזמן שידו האחרת אוחזת בתחתית של הכיסא העשוי מעץ, משאיר סימני ציפורניים שחרט שם.

"אני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב.״ הארי דיבר בפעם הראשונה.

סטיבן בהה בו עם עיניים מרושעות, ובינתיים הארי מתפתה לשמור את עצמו בקור רוח מלהתפוצצות ולגרום לבלאגן.

"ובכן אני חושבת שזה יהיה רעיון נהדר, שניכם תוכלו לבלות קצת זמן איכות בין אבא ובת." אמא שלי אמרה. ״קדימה הארי בוא נצא החוצה ונשוחח, אבל לפני כן אני אשתמש בשירותים.״

הארי משחרר את ידי, כשאימי תופסת בידו ומובילה אותו החוצה. לפני שיכלו לעזוב אמא שלי נתנה לסטיבן נשיקה על השפתיים.

"אני אוהבת אותך." היא אמרה.

"גם אני אוהב אותך מותק." הוא אמר. הוא לא הסתכל על אימי, במקום זה הוא הסתכל עליי.

כששתי הדלתות נסגרו סטיבן קם ממקומו והתקדם אליי. הוא נגע בלחיי והניח את שפתיו קרוב יותר אל פניי. זזתי ממנו, ונגעלתי כששפתיו נתנו נשיקה מהירה על לחיי. רציתי להקיא.

"איך הילדה הקטנה שלי? את עושה כיף עד עכשיו?" הוא אמר.

"אני בסדר." אמרתי בין שיניי. ״יותר טוב מלהיות נעולה בבית איתך."

"אל תהיי כזאת מותק. את לא יכולה לברוח עכשיו, את תהיי אחות גדולה בקרוב. ותהיי בבית שוב בעוד ארבעה שבועות."

"אתה חולה." אתה צריך להיות כאן בבית המשוגעים." ירקתי.

"אח אל תגידי דברים כאלה עכשיו, או שאצטרך לשים סבון בפה שלך. או שאולי משהו אחר." הוא חייך.

הוא התחיל לגעת בכתפיי, ובצווארי. סטרתי את ידו ממני. הוא הסתכל על עיניי עוד פעם אחת לפני שפי היה בתוך ידו. ידיו במהירות זזו אל תחתית שמלת המדים שלי. שפתיו תקפו את צווארי ופי בזמן שידו הלכה אל תוך התחתונים שלי.

דמעות התחילו לנזול מעיני, כשהתפתתי לצרוח. הוא נגע בי בגועל, גורם לתמימות שלי לכאוב.

"ששש זה לא יקח הרבה זמן." הוא אמר.

בכיתי כשידיי דחפו אותו קדימה מנסות להוריד אותו ממני, פי נפתח קלות, מספיק בשבילי כדי לנשוך את פיו. הוא קם אחורה ונרתע מהכאב.

רצתי החוצה מהמשרד ופגעתי בגוף. לא של הארי או של כל מטופל אחר אלא של אימי.

Asylum (Harry Styles AU)Where stories live. Discover now