אוקי, אז קצת עלי:
קוראים לי גאיה ואני בת 14.
יש כאלה שיגידו ש14 זה גיל ממש קטן לכתוב ספרים ושאני לא מבינה מהחיים שלי בכלל, תשלחו אותם בבקשה לקרוא את הקטעים שלי.
כתיבה... כתיבה תמיד הייתה הדבר שהציל אותי. תמיד כשמשהו היה עובר עלי, הייתי כותבת על זה, ותאמינו או לא, זה עזר. ממש עזר.
שנה שעברה הייתה השנה הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו, ואני לא מאחלת לאף אחד שנה כזאת (מי שרוצה לדעת מה עבר עלי, מוזמן לשלוח הודעה בפרטי. מבטיחה לענות.) אבל עם כמה שהיא הייתה קשה, עברתי אותה והתגברתי. אבל כתבתי המון, והחלטתי גם השנה להמשיך לכתוב, ולהתחיל לפרסם את מה שכתבתי. מקווה שתאהבו ותתחברו.
אם אתם עוברים או עברתם משהו קשה, ואתם רוצים לדבר על זה, רק שתדעו שאני תמיד פה בשבילכם ואתם יכולים לכתוב לי על הכל. מבטיחה לענות ולנסות לעזור (אם תשאלו את חברים שלי, הם יגידו שאני מעולה בלעזור לאחרים, גרועה בלעזור לעצמי...)
אז... אם התחברתם ואהבתם תכתבו
YOU ARE READING
מה שאני מרגישה
Non-Fictionזה לא סיפור, זה בעצם אוסף של מחשבות, קטעים ושירים שכתבתי. בדרך כלל כשעובר עליי משהו אני כותבת שירים, והחלטתי לפרסם חלק מהם. מקווה שתתחברו ותאהבו.
