לאחר שיצאו מיער הפיות, המשיכו הלגיון יחד עם אחייניתה של המלכה איניראנה, ליליניה לכיוון הארמון.
"אז הוא בטח רשע גדול" אמרה לילינה.
"מי?" שאל אקסימוס.
"לורד דנגר" אמרה הפיה הצעירה.
"אהה" השיב אקסימוס.
"אתה בטוח שאנחנו בדרך הנכונה?" שאלה מלודי.
"כן" אמר אקסימוס, "אירו הוא הנווט שלנו" חשף אקסימוס.
"אירו, ממתי אתה נווט?" שאלה מרינה.
"אם אתה יכול לעוף ולראות מה קורה למטה, אתה יכול להיות כל דבר" אמר אירו למרינה.
המשיכו הלגיון ביער האחרון בדרכם לארמון ולפתע פתאום נפלה עליהם רשת.
"מה זה?" שאל בבהלה באלגור.
"רשת" אמר גינקור.
"אבל רשתות לא צומחות מהעצים" אמר יקסימוב.
"אז מי שם אותה?" שאלה ליליניה.
"אנחנו" אמר אותו יצור שניסה לאכול אותם.
"הקול הזה מוכר לי" אמרה מלודי, "אז זה חייב להיות הטרול" אמרה בבהלה.
הטרול חזר עם שלושה טרולים כדי ללכוד אותם.
"אנחנו עומדים להיות אוכל" אמר גינקור המפוחד.
"לצערי אתם לא תהיו אוכל" אמר אדם מסתורי, "אתם עומדים להגיע לארמון" אמר המסתורי.
"מי אתה?" שאלה בכעס מלודי.
"הסוחר הראשי של לורד דנגר" הציג את עצמו, "ובשם השליט המופלא, אתם עומדים לבוא לארמון כדי עבדיו" אמר הסוחר המרושע, "בואו אחריי" קרא הסוחר לטרולים והם יצאו לדרך עם הלגיון ברשת המוחזקת על ידי שניים מהטרולים.
חצי שעה אחרי שהם יצאו לדרך, חיכתה להם מארב.
"אקסימוס, תעשה משהו" ביקשה מלודי מהמכשף.
"איך? זאת רשת מכושפת" הסביר אקסימוס.
"אולי אני אעזור" אמרה ליליניה והתחילה להפעיל קסם לנסות לשחרר אותם, "ארבוס פרטויוס" היה כישופה אבל הניסיון הזה נכשל וכעונש על זה הם חושמלו מהרשת המכושפת.
"אתם חושבים שאתם יודעים הכל, אבל אתם לא" אמר הסוחר ולפתע פתאום הגיע משום מקום חץ ששרט את פניו של הסוחר.
"מי זה שהעז לפגוע בי?" שאל בזעם הסוחר.
"אנחנו" אמר הקשת המסתורי שיצא מצללי העצים, "ואני ממליץ לך לשחרר אותם" אמר הקשת הצעיר והמאיים.
"אתה ואיזה צבא?" שאל הסוחר.
לאחר שאלת הסוחר, הטרולים שהחזיקו את הרשת הלוכדת את הלגיון הוקפאו על ידי כישוף קרח והרשת עמדה ליפול לאדמה אבל הוחזקה באוויר.
"מי אתם שמעזים לתקוף אותנו?" שאל הסוחר.
"מחתרת השבטים" אמר נער המחזיק גרזן מכושף, ואחרי תשובתו נחשפו נערת הקרח מאחורי הכישוף שהקפיא את הטרולים, הקוסמת הצעירה שבזכותה הרשת הוחזקה באוויר, הקשת הצעיר, אלף וגובלין צעירים.
"אם אתם חושבים שתביסו, אז יש לכם..." אמר הסוחר אבל נקטע כאשר נפגע בראשו על ידי באלגור, שני הטרולים שאינם הוקפאו ברחו והסוחר נקשר על ידי הקשת לעץ.
"הצלתם אותנו, תודה" הודתה מלודי למחתרת.
"על לא דבר, בשביל חפים מפשע אנחנו נילחם עד הסוף" אמר הגובלין.
"אבל מה שמכם?" שאל אקסימוס.
"אני ביקו, בעל גרזן הברק" הציג מנהיג המחתרת את שמו והציג את חבריו למחתרת, "הנערה עם שיער התכלת בעלת כישופי הקרח זאת קריסטליה משבט הקרח, הנערה עם השרביט הכסוף היא סטלה קוסמת הכוכבים, הגובלין הירוק הוא ונטיור, האלף הלבן זה טרקין וחברי הקשת נקרא רולוק" וסיים להציג.
"אז גם אתם נלחמים בלורד דנגר" אמרה מלודי.
"כן, שהוא מגיע לשבטים אין לו חמלה" אמר ביקו.
"גם אתם בדרך לארמונו?" שאל אקסימוס.
"כן, למה?" שאל ביקו.
"כי גם אנחנו הולכים להביס אותו" אמרה מלודי.
"למה שלא נמשיך ביחד?" שאל טרקין האלף.
"חברך העלה רעיון טוב" אמר אקסימוס.
"מה דעתכם, נמשיך ביחד?" שאל ביקו.
חברי הלגיון התכנסו במעגל ומיד סיימו להחליט.
"אנחנו בעד" אמרה מלודי.
"מעולה" אמר ביקו, "מחתרת, אנחנו נצעד ביחד עם לגיון החופש" אמר ביקו לחבריו.
"בוא נמשיך" אמרה מלודי.
ושני צוותים בעלי מטרה משותפת המשיכו ביחד לכיוון הארמון, אבל מה שהם לא ידעו זה שהם נצפו על ידי לורד דנגר.
"נמאס לי מהסוכנים המפסידנים האלה!" אמר בזעם דנגר לאחר שראה את אביריו וסוכניו נכשלים פעם אחרי פעם, "אבל הם בדרך לארמון ובקרוב כל קטמיור תהיה שלי" אמר דנגר בשמחה מרושעת, "ליקרינה" קרא למכשפה המרושעת.
"כן?" שאלה ליקרינה.
"תפעילי כישוף חור תולעת כדי לשגר את דגרון מחוץ לגבולות הממלכה, חייבים לארגן "קבלת פנים" לנסיכה" אמר לורד דנגר.
"כרצונך, אדון" אמרה ברשעות המכשפה.
YOU ARE READING
סאגת קטמיור: לגיון החופש
Fantasyלפני שנים רבות במימד אחר הנקרא קטמיור, השתלט על הממלכה מכשף מרושע בשם לורד דנגר, הנסיכה הפעוטה מלודי הוברחה משם על ידי יוגוקרוס, האביר הנאמן של הוריה, 15 שנה אחר כך, מלודי מגלה את עברה ומחליטה לשחרר את הממלכה שלה מדנגר יחד עם חבריה בעלי כוחות הקסם ש...
