אחרי שחולצו מן הטרול על ידי באלגור המינוטאור, חיפשו הלגיון מקום לינה כדי להעביר את הלילה.
"השמש מתחילה לרדת" אמרה מלודי.
"טוב לגיון, עלינו למצוא מקום לישון בו" אמר אקסימוס.
חיפשו הלגיון בדרך המפותלת עד שגינקור מצא.
"תראו, יש שם בקתה" אמר הגמד.
"באמת יש שם בקתה" אמרה מרינה.
חברי הלגיון הלכו הבקתה, "תנו לי לדפוק, אולי זאת מלכודת" אמר המכשף הצעיר, דפק אקסימוס על הדלת וקיבלו מענה, "פתוח" אמר אדם שבבית והם נכנסו.
"שלום" אמרה מלודי.
"שלום וברכה, חבורת צעירים" אמר האדם, בעל שיער אפור וחד משקף על עינו השמאלית.
"באנו לחפש מקום לינה להעביר את הלילה" אמרה מלודי.
"לצערי בקתתי הצנועה אינה יכולה להחזיק מספר גדול של דיירים" אמר האדם, "אבל אם אתם רוצים משהו לשתות, אבקש מהבן שלי שיביא לכם שתייה" אמר האדם, "יקסימוב" קרא האדם לבנו והלגיון הופתע ממנו, הם גילו שבנו הוא בעצם מכונה אנושית.
"שלום לכם, מה אתם רוצים לשתות?" שאל יקסימוב המכני.
"רגע אחד" אמר אירו, "פרופסור לריקו?" שאל אירו את האדם המבוגר.
"כן, זה אני" הודה הפרופסור שזה הוא.
"לגיון, תכירו את פרופסור לריקו, הוא מי שיצר את משקפי המגן שלי" סיפר בשמחה אירו.
"כן, אלה היו הימים שלפני החשכה" אמר הפרופסור לפני שקם והלגיון ראו שבמקום יד שמאל אנושית, הם ראו יד מכנית.
"פרופסור, מה קרה לידך?" שאל אירו.
"נראה לי שאתם יודעים מי עשה לי את זה" אמר הפרופסור המבוגר.
"לורד דנגר עשה לך את זה?" שאלה מלודי.
"לצערי כן" סיפר פרופסור לריקו, "לפני שלוש שנים הוא בא הנה עם חייליו ודרש ממני שאבנה לו מכונות נשק, אני סירבתי והוא אמר שאם אני לא אבנה לו מכונות, אז אני לא אבנה לאף אחד וכרת לי את היד ללא הרדמה, באכזריות" הרחיב הפרופסור.
"אני מצטערת" אמרה מלודי בצער.
"ואני מצטער על מה שהוא עשה לך, הנסיכה מלודי" אמר הפרופסור שידע שזאת היא.
"איך אתה יודע עליי?" שאלה הנסיכה.
"אני הייתי המדען הראשי של הורייך, ושדנגר כבש את הממלכה, ברחתי יחד עם יוגוקרוס שהחזיק אותך ושיצאנו מגבולות הממלכה פיצלנו את דרכנו" סיפר הפרופסור.
לפתע פתאום אחד הקנקנים עמד ליפול, "אני אטפל בזה" אמר יקסימוב והאריך את יד ימין שתפסה את הקנקן, "בבקשה אבא" אמר יקסימוב.
"אנחנו צריכים אותו" אמרה מלודי והסתכלה על אקסימוס.
"טוב" אמר אקסימוס, "יקסימוב מה דעתך להצטרף אלינו להביס את לורד דנגר?" שאל המכשף את הנער המכני.
"לא" אמר באופן מפתיע יקסימוב.
"אבל למה?" שאלה מלודי.
"אני צריך להישאר כאן לטפל באבא שלי, בשביל זה נוצרתי" הסביר יקסימוב.
"בסדר, תודה שאירחתם אותנו, אנחנו נמצא מקום לישון" אמר אקסימוס והם עזבו את הבקתה והפרופסור ויקסימוב נשארו לבד.
"כדאי לך להצטרף אליהם" אמר הפרוספור אל בנו.
"אבל מה תעשה בלעדיי?" שאל הבן המכני.
"אל תדאג, אני לא מעודד נקמות, אבל מה שדנגר עושה זה לא אנושי, אתה חייב להצטרף אליהם" התחנן פרופסור לריקו ליקסימוב.
הלגיון התחיל להתרחק מהבתקה, "חבל, הוא יכל להיות לוחם טוב" אמר באלגור ולפתע פתאום שמעו קריאה, "חכו!" אמר יקסימוב שבא לכיוונם.
"יקסימוב, מה אתה עושה?" שאלה מלודי.
"אני מצטרף אליכם" אמר יקסימוב.
"אבל מה עם אביך?" שאלה מרינה.
"הוא אמר לי לא לדאוג, ושאבא אומר לי לא לדאוג, אז אני לא דואג" אמר יקסימוב.
"דבר ראשון מתחיל להיות חושך, אני ממליץ למצוא לינה ביער הקרוב, כך שום אביר אפל לא ימצא אותנו" אמר אקסימוס.
"בוא נצא" אמרה מלודי והם המשיכו במסע.
"אז הם צירפו את ה"בן" של פרופסור לריקו, והם מתקדמים לנקודה ששם אביריי נמצאים שם, בקרוב הנסיכה תהיה שלי" אמר לורד דנגר לאחר שחזה בהם.
VOCÊ ESTÁ LENDO
סאגת קטמיור: לגיון החופש
Fantasiaלפני שנים רבות במימד אחר הנקרא קטמיור, השתלט על הממלכה מכשף מרושע בשם לורד דנגר, הנסיכה הפעוטה מלודי הוברחה משם על ידי יוגוקרוס, האביר הנאמן של הוריה, 15 שנה אחר כך, מלודי מגלה את עברה ומחליטה לשחרר את הממלכה שלה מדנגר יחד עם חבריה בעלי כוחות הקסם ש...
